ניסן ט' ניסן - יום פטירת ה'אמרי חיים' (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח - ט' בניסן ה'תשל"ב) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.

נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נשא את מרגלית (מרגליא) בתו של רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטישים של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

עד לפטירת אביו כיהן כרב בוילחוביץ דיבווע והגלילות, כאשר בהתמנותו לאדמו"ר עבר הרבנות לבנו רבי משה יהושע.

בה'תרצ"ו אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד, הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.


לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק
נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.​

 

[גרינפלד]

• אמרי חיים - חלקים א', ב', ג', ד'
• מאיר החיים - חלקים א', ב', ג', ד', ה', תולדותיו, בעריכת נתן אליהו רוט
• נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב', פרק כ"ג, תולדותיו וקורותיו

 

[גרינפלד]

 

[עוזי ומגני]

נתקיים בו מה שאמר המן לאחשוורוש, כל היום אומרים פסח היום, ידועה ההשתוקקות שלו לפסח ולאכילת מצה.
ואצל בנו הישועות משה, התקיים החצי השני שבת היום.

 

[ממגד שמים]

נתקיים בו מה שאמר המן לאחשוורוש, כל היום אומרים פסח היום, ידועה ההשתוקקות שלו לפסח ולאכילת מצה.
ואצל בנו הישועות משה, התקיים החצי השני שבת היום.

לחץ כדי לכווץ...

ווארט יקר שלו- בבחינת הוא היה אומר:
כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום השביעי.
וק' שלכאו' הפסוק נכתב שלא כסידרו.
אלא -תירץ - שמלבד העונש הקטן של כרת עוד מוזכר כאן עונש גדול טפי- שתיכרת נשמתו מטעם בפסח חלילה ומיום הראשון עד יום השביעי של פסח חלילה לא יתחבר כלל ודפח"ח.

 

[אורה]

 

[אורה]

אמר פעם לתלמידי הישיבה על הפסוק ופסחתי על הדם, הדם ר"ת מתוך דבר הלכה, אם אראה שאתם שקועים בלימוד אז ופסחתי עליכם "וועל איך ענק פסחדיק מאכען" (אכניס לכם את האור של פסח),

 

[זאב אהרוני]

עם אחיו המקור ברוך

 

[אורה]

 

[אורה]

ידוע גודל השתוקקותו הפלאית לשבת קודש ולחג המצות
וראה זה פלא שהוא נפטר בערב שבת הגדול

יש שניים מאימרותיו הק' על מה שאנו אומרים בהושענת יושבת וממתנת עד כלות השבת - היתכן שממתינים שהשבת כבר ייגמר
והשיב בדרך צחות
א. יושבת וממתנת עד כלות הנפש לשבת קודש.
ב. מדובר בערב פסח שחל בשבת, וממתינים שהבשת כבר יגמר וכבר תהיה פסח.

כשהיה צעיר והיה כמקרה הנ"ל ביקש אביו בעל האהבת ישראל מנכדו ר' יהודלע הורוויץ זצ"ל שישמור על בנו/חותנו בעל האמרי חיים כי הוא יכול לצאת מדעתו מרוב השתווקקתו לליל הסדר.

 

[אורה]

שמעתי מסבא שלי ז"ל שהיה פעם מאחורי הכסא של האמרי חיים בליל הסדר ובשעת אכילת מצה זה היה בכזאת השתוקקות מעל הטבע וכפי שהגדיר זאת סבא שלי כמו מכונה שבולע את המצה בכזו השתוקקות ומהירות מעל הגדר האנושי,
ואני מציין שסבא שלי היה בן אדם רגוע ושקט ולא הירבה בדיבורים כאלה וזה כלל לא היה הגנון שלו, וזאת שמעתי ממנו פעם/פעמיים כמסיח לפי תמו.

 

[התורה]

הרה"ק רבי חיים מאיר האגר מויז'ניץ זי"ע
בעל ה'אמרי חיים'
ט' ניסן תשל"ב​

הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ בעל האמרי חיים זי"ע, נולד בשנת תרמ"ח בעיירה הקטנה ויז'ניץ שבגבול רומניה וגליציה. לאביו רבי ישראל בעל "אהבת ישראל", בן אחר בן לשלשלת ויז'ניץ-קוסוב עד רבי יעקב קאפל, מתלמידי הבעל שם טוב.
גם במעלליו התנכר הנער וכל רואיו העידו עליו שלגדולות נוצר. הוא חונן במוח חריף, בהתמדה עצומה ובלב רגיש מלא חמלה על כל אחד ואחד מישראל.
בגיל שבע עשרה לקח אותו רבי זאב מראחמיסטריבקא כחתן לבתו, מספר שנים ישב בבית חותנו והשתלם בתורה וחסידות. כעבור חמש שנים התמנה כרבה של העיר ווילחאוויץ שבמרמורוש ופעל שם גדולות ונצורות לביצור חומת הדת.
בפטירת אביו בשנת תרצ"ו מילא את מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בגרוסוורדיין. אישיותו הנעימה והזכה משכה אליו עם רב של אלפי חסידים. הוא גם יסד ישיבה גדולה בעיר והצליח להעמיד תלמידים הגונים משך שלושת שנות קיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וריבוי צרות, יגון ואנחה, שימש ביתו כמרכז לפליטי חרב שהצליחו להמלט מעמק הבכא והרבי הקדיש כל זמנו ומרצו להקלת סבלם.
בתש"ד פלשו הנאצים לגרוסוורדיין, תיכף גזרו גזירות נוראות על היהודים והרדיפות והנגישות נתרבו מיום ליום. בנסי נסים נמלט הרבי עם משפחתו לבוקארעסט, בירת רומניה, בכוונה לעלות ארצה, שנתגשמה רק כעבור שנים עקב בעיות בקבלת ויזות מארצות המעבר. בתקופת ישיבתו בעיר הפיח הרבי רוח חיים בעצמות היבשות של המון יהודים שצרות השואה השפיעו עליהם לרעה והוא, בפניו המאירות ואהבתו המופלגת לכל אשר בשם ישראל יכונה, הצליח לחולל מהפיכה נפשית אצלם ורבים השיב מעוון.
אחר החורבן שב לגרוסוורדיין וחזר ויסד את ישיבתו, אולם, השתלטותם של הקומוניסטים על המדינה שינתה את תוכניתו והתחיל במסע לזרז את אנשיו לעלות לארץ הקודש. בשלהי שנת תש"ז הגיע ארצה וקבע את מושבו בתל אביב.
אבל לא ארכו לו שם הימים ותיכף התחיל בתכניתו הגדולה לבנות שיכון חסידי בבני ברק, ואכן, חפץ ה' בידו הצליח ובשנת תש"י עבור לקריה החדשה.
משך השנים הצליח הרבי לבנות מוסדות מסועפים וכל צרכי הדת ומוסדות חסד מכל הסוגים באופן נעלה. חסידות ויזניץ פרחה ועלתה מיום ליום וגם בערים אחרות נפתחו להם סניפים, ואכן זכה הרבי לראות נחת מפרי עמליו.
נפטר זקן ושבע ימים בט' ניסן תשל"ב.
גליון מחוברים​

 

[התורה]

'פתח' בכוס של ברכה, ו'סיים' בשחיטה...​

באחת הערים הזקין השוחט והיו ידיו מרטטות, הסבירו לו התושבים בצורה עדינה כי עליו לעזוב את משרתו היות והוא רועד בשעת השחיטה. אכן אין אדם רואה פסול על עצמו, והשוחט התחיל לתרץ את עצמו כי בשעה שהוא מחזיק בסכין, הוא תופס אותה היטב, ואין כל חשש ופקפוק בשחיטתו.
באחד הימים הגיע לעיר זו מרן הרה"ק בעל אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל והתאכסן אצל אותו שוחט. תושבי העיר גילו להרבי ממעשי השוחט, וביקשוהו שיורה לו להתפטר מתפקידו. שתק הרבי ולא הגיב מאומה, לא הן ולא לאו. התפלאו אנשי המקום על אדישותו בשעה שהדבר נוגע לחשש נבילות וטריפות, אולם התעלומה נפתרה לאחר מספר ימים.
הרבי מויז'ניץ נשאר לשבות במקום, וכשסיים את עריכת שולחנו הטהור בליל שב"ק, כיבד את השוחט הזקן בברכת המזון, והגיש לו את כוס היין. כשנטל השוחט את הכוס, רעדה ידו והיין החל לגלוש מהכוס... עתה הבינו כולם את המלכודת ששם הרבי לאותו שוחט באין אומר ובאין דברים. כאשר סיים לברך את ברכת המזון, הודיע השוחט להרבי, כי החליט כעת להניח את סכין השחיטה ולהפסיק מעתה את מלאכת השחיטה...
כך פעל הרבי מויז'ניץ בחכמתו בדרך שלום ובלי מחלוקת.
אור חיינו (עמ' קסד), גליון מחוברים​

 

[יצחק מירושלים]

רבי חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח - ט' בניסן ה'תשל"ב) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.

נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נשא את מרגלית (מרגליא) בתו של רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטישים של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

עד לפטירת אביו כיהן כרב בוילחוביץ דיבווע והגלילות, כאשר בהתמנותו לאדמו"ר עבר הרבנות לבנו רבי משה יהושע.

בה'תרצ"ו אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד, הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.


לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק
נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.​

לחץ כדי לכווץ...

ידוע על כך שהציע לשפע חיים להקים את קרית צאנז לידו ולא חשש כלל לתחרות וכדומה והכל מתוך טובת עין