תמוז י''א תמוז - רבי צבי הירש מזידיטשוב, ה'עטרת צבי' (1 צופה)

[אוהב ספר]

זמני תשובה​

רבינו ה'עטרת צבי' מזידיטשוב, היה רגיל להזכיר בכל ראש חודש תמוז, את הכתוב מכבר מספרי הקדמונים, כי 'תמוז' הוא נוטריקון זמני תשובה ממשמשין ובאין. ובכל פעם נתעוררו השומעים בהתעוררות רב. ואף שדבר זה מובא כבר בקדמונים, אף על פי כן כשה'עטרת צבי' אמר דבורים אלו, המשיך התעוררות גדול בלב השומעים.

(ילקוט עטרת צבי, ח"ב עמ' תז)

 

[אוהב ספר]

מפחד תמיד​

הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע מביא: אמר לי הקדוש מו"ר דודי (בעל עטרת צבי מזידיטשוב) זצללה"ה "כשהייתי בן ארבעים עדיין הייתי מפחד האם אני חלילה בקליפת נוגה עדיין, וכשראה שנתכרכמו פני מאוד אמר לי "בני חביבי, עדיין בכל עת ורגע אני מפחד מזה".

וסיפר לי שבהיותו בעיר ברודי גרשו אותו משם בערב שב"ק בבזיון גדול ונורא, עד שבא לעיר פודקאמין קרוב ללילה, ולא היה לו בגדי שבת עד אחר התפילה, ואח"כ בבוקר קודם התפילה אמר לפני השי"ת: רבש"ע הרואה בעלבון הנעלבים ובלבבי הנשבר, תן לי אור שאוכל להתפלל לפניך. ואמר לו בזה"ל: "האבין זיך אין מיר גיצונדון מיינע אברים בשעת התפלה, שלא טעמתי כזאת מימי ולא אטעום". וכך היה דרכו בקדושה, שהתפלל והמשיך על עצמו בכל ערש"ק יסורים ודוחק וצער, כדי שיתבטל לגמרי קודם השבת שיוכל לקבל בעת התפילה וסעודות שבת אורו יתברך בלב טהור, קדוש ונקי, וכך היה דרכו בקדושה שהיה מפחד שלא תכנס ללבו חלילה איזו התנשאות זרה.

ופ"א בחג השבועות נתאספו אליו כמה מאות אנשים וקודם התפילה באור הבוקר נכנסתי אליו באיזה חדר שלו, והוא לא ראה אותי והיה הולך בחדרו אנה ואנה ובוכה לפני השי"ת, ואי אפשר להביא על הכתב הכל, וכל כך היה משפיל עצמו לפני קונו בבכיה רבה ובבקשה שלא ידחה מאור פניו... עד שנפלה עלי רעדה גדולה מאימת השכינה ופתחתי הדלת ונסתי, וכך היה דרכו בקדושה כל ימיו מי יכול לספר רוב קדושתו וחסידותו.

(זוהר חי פ' בראשית ופ' ויחי, היכל הברכה פ' ואתחנן)

 

[אוהב ספר]

רוב קדושתו​

שמעתי מידידי ותיק וחסיד, מוה"ר אברהם גאטסמאן ז"ל יליד מונקאטש, שבא אליו איש כפרי אחד ובישר לו שאביו ירש לו מעזבונו התפלין של רבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע, ולפשר שאלתו מה יעשה בהם ויחיה. עצתו אמונה שיוליכם אחר כבוד למשכן קדשו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, כשהגיע לביתו נאוה קודש חקרו ודרשו הגה"ק מבעלזא כדי לודא שאכן הם של רבינו העט"צ, וכשנתאמת אצלו הדבר בבירור, אמר לו שאלה גדולה אליך בני, אם כבר הנחת תפילין אלו, אמר לו הכפרי ברוב תמימתו, אכן כשנתתי תפילין שלי להסופר סת"ם לבודקם כדי לעמוד על כשרותם או אז הנחתי תפילין אלו. הפטיר הגה"ק מבעלזא לעומתו אני הייתי מתיירא להניחם, מפני שזקיני הק' (מהר"ש מבעלזא זי"ע) העיד עליו שמיום ה' אחר הצהריים אינו רואה מפני קדושת השבת הממשמש

ובא 'אני הייתי מתיירא להניח תפילין כאלו!'

(ילקוט עטרת צבי)

 

[אוהב ספר]

מפי האריז"ל​

סיפר תלמידו הגה"ק רבי מרדכי לעטניר זצ"ל בעל המחבר ספה"ק מאמר מרדכי, שישן בחדר הסמוך לחדר רבו רבי צבי הירש, רק כותל נסרים היה מפסיק. ובאשמורת שמע כי מעבר למחיצה נשמע קול מדבר אל רבו, והוא ידע כי אין איש אתו שמה, ונטל ידיו בחשאי, ועמד אצל המחיצה, ושמע קול מדבר אל רבו, פירוש על מאמר מזוהר הקדוש, ולא ראה שם שום אדם רק שמע הקול מדבר, ותהי לפלא בעיניו.

ויהי בשבת הבאה בסעודה שלישית, שמע הרה"ק רבי מרדכי הנ"ל את הדרוש מדבר מתוך גרונו של רבו מו"ה רבי צבי הירש, והכיר כי זהו הדרוש ששמע אז בלילה. וסיים רבו הדרוש ואמר בסיומו: "כך שמעתי מפי האריז"ל". אז הבין הרה"ק רבי

מרדכי, מי היה אותו הקול ששמע בלילה.

(עשר קדושות ב,יא)

 

[אוהב ספר]

תיקון נפשות​

הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע מביא: פעם אחת בשנת תקע"א לפרט, בחג השבועות, הלך מורי דודי רבינו הקדוש (בעל עטרת צבי מזידיטשוב זצ"ל) להתפלל קודם הנץ החמה, ותפלת שחרית עמד להתפלל זייגער זעקס, וקם שש שעות תפלת לחש של שחרית, והיה שם בעל הבית אחד, ואמר תהלים, עד שסיים כל תהלים, ואחר כך הלך לישן, ובא לבית המדרש ועדיין לא סיים תפלת לחש, ובעת הסעודה לא נתן לו המשרת לאכול כראוי, והיה יושב באיזה זוית ואמר להמשרת, הרבי מצער אותנו באריכות (התפלה), ועתה במניעת המאכל, ושמע רבינו זה, ולקח כוס יין ונתן לו, ואמר: יוסף, אתה אומר שאני מצער אותך, התדע שיש כאן איזה מאות בני אדם, ואני צריך לתקן לכל אחד תיקון נפשו, וכל הצטרכות מקטן ועד גדול, האמת שהנחת בביתך שני ילדים בריאים, והיום נחלו שניהם, האחד נחלה עד שהיה קרוב למות, ובתפלתי פעלתי שהמשכתי לו חיים, ותהלה לא-ל חזר לאיתנו, והשני לא השגחתי כל כך, והוא כעת בסכנה גדולה, ונתבהל זה האיש, ותיכף במוצאי יו"ט רכב על סוס ורץ לביתו, והיה מכוון כמו שאמר לו מורי ורבי דודי בשעה מכוונת.

(זוהר חי ח"א, עמ' רטו)

 

[אוהב ספר]

צדיק גוזר​

סיפר הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל ששמע מפי חותנו הרה"ק רבי איציקל זצ"ל:

מרן הגה"ק משינאווא דבר פעם מגודל מדרגותיו של רבינו העטרת צבי, ובתוך דבריו סיפר שפעם אחת בשעת סעודה שלישית כשאמר רבינו מזידיטשוב דברי תורה צלצל הפעמון של המורה שעות, נענה רבינו ואמר: "שא" (כנראה שהיה מפריע לו), ועמד המורה שעות מהילוכו עד שגמר רבינו את התורה ואח"כ חזר ללכת.

(י"ג אורות ח"ג, עמ' רכג)

 

[אוהב ספר]

נגלה ונסתר​

בעת ישיבתו (של הגה"ק רבי יעקב מליסא ה"חוות דעת" זצ"ל) בסטריא הי' שם עובר אורח הרב הצדיק הק' מ' צבי הירש מזידיטשוב ז"ל ושיחר הרב הגאון מ' יעקב ז"ל את פניו כי יאכל אצלו אכילת הצהרים, באמצע הסעודה בישם את השלחן הרה"צ מזידיטשוב בדברי הלכה בנגלה, אחר זה אמר גאון יעקב ז"ל אמרות טהורות בדרך הנסתר על אדני הזוהר והאר"י דבריו הוטבעו.

הנאספים קהל החסידים חזו אשר לא דמו, וכן תמהו כי לא ראי זה כראי זה. על זה אמר גאון יעקב בשיחתו של ת"ח, כבר אמרו ז"ל בסוף סוטה אין אליהו בא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, היינו פירושו כי יש מחלוקת המתנגדים והחסידים, הראשונים יאמרו שצדיקים אין להם חלק בתורה, גוטע יודען קענין ניט לערנין, והאחרונים יאמרו כי גדולי התורה אין להם עסק בנסתרות, אכן כשיבוא מלך המשיח ב"ב יתגלה כי שלום רב לאוהבי תורתו ואין למו מכשול גם הצדיקים יש למו חיל בתורה, אף גדולי התורה במופלא ונסתר ידרושו עכתד"ק.

(תולדות יעקב אות יב-כד)

 

[אוהב ספר]

מצוה לשמוע​

סיפר הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל ששמע מפי הגה"ק מקאלאשיץ זצ"ל:

רבינו העטרת צבי מזידיטשוב שבת פעם בשבת חזון בעיר אחת יחד עם הגאון בעל החוות דעת, וכאשר פגש רבינו את החוות דעת ראה רבינו שהוא לא לבש בגדי שבת, כדינא דשלחן ערוך (בסימן תקנ"א סעיף א'), ושאל אותו רבינו בלשון תמיה: "האמנם אין אתם לובשים בגדי שבת", ואמר החוות דעת: "מצוה לשמוע דברי חכמים" (יבמות כ,א), וחזר להאכסניא שלו ולבש את השטריימיל לקיים דברי רבינו. (הגה"ק מקאלאשיץ זצ"ל היה אומר בשם צדיק אחד על החוות דעת שהיה גאון גם בנסתר).

(י"ג אורות ח"ג, עמ' רכב)

 

[אוהב ספר]

בין סטרי לזידיטשוב​

צדיקי הדור אמרו על הגאון בעל חוות דעת שיש לו נשמת רבי יהודה הנשיא, ועל הה"ק מזידיטשוב ז"ל אמרו שיש לו נשמת רבי שמעון בן יוחאי, ונפלאת הוא שהחוות דעת היה רב בסטרי והעטרת צבי היה רב בזידיטשוב, ומסטרי עד זידיטשוב הוא ממש כמרחק מציפורי ששם נטמן רבי יהודה הנשיא, למירון ששם מחוקק ספון רבי שמעון בן יוחאי.

(הללו עבדי ה', עמ' תפט)

 

[אוהב ספר]

לכולא עלמא​

סיפר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל: שמעתי מהרה"צ ר' משה יואל אלעזר אייכנשטיין זצ"ל (חתן הרה"צ ר' נפתלי הלברשטאם אב"ד קשאנוב זלה"ה, התגורר בלונדון בשנות מלחמת השואה):

הגאון בעל הישועת יעקב מלעמברג זצ"ל נפגש עם הרה"ק בעל העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע, אחרי שנים רבות שלא ראו זה את זה, ונזכר על שנות נעוריו, שאז למד עמו בחברותא, ופלפלו יחד בפלפולא דאורייתא בסוגיות הש"ס ופוסקים. ותמה עליו ששינה את טעמו, ולקח לו דרך אחרת, להתעסק ולהתגדל בחכמת הנסתר ובעבודת הפצתה. השיב לו העטרת צבי בחכמת לשונו הק': בצעירותי עבדתי שהרמב"ם יתיישב לכולא עלמא, עכשיו עיקר עבודתי שהקב"ה כביכול יתיישב לכולא עלמא.

וכונתו היא, שבצעירותו עבד ליישב דברי הרמב"ם במקומות התמוהים, שלא יתקשה בעיני הלומדים, ועכשיו עבודתו לגלות חכמת הנסתר, שמביאה השפעות באמונה טהורה וחיזוק עבודתו ית"ש.

(שיחתן של עבדי אבות ח"ב, עמ' מד)

 

[אוהב ספר]

ומלכותו בכל משלה​

הגה"צ רבי יהודה סג"ל ראזנער הי"ד אב"ד סעקעלהיד היה מרבה לספר, שבעל "קצות החושן" שאל את הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי"ע שיסביר לו מה חידוש חידש הבעש"ט הק' בדרכי החסידות בנוסף להרשב"י והאר"י ז"ל, ויענה לו: כי הרשב"י גילה גדולת ה', הבעש"ט הק' הוסיף וגילה שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה, ונמצא השם יתברך בעוה"ז בכל פרט ופרט.

(וזאת ליהודה, עמוד פ)

 

[אוהב ספר]

דור המשיח​

סיפר מרן הרמ"ח מסלונים זי"ע:

רבי יהודה הירש ראזלער חתנו של הזידיטשובער זי"ע נכנס פעם אליו ואמר לו: מה יהיה הסוף? ס'ווערט דאך ערגער אין ערגער!... ועצם הזידיטשובער את עיניו והשליך ראשו למאחוריו וכך שהה משך זמן. אח"כ נענה: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה" (דברים א,לט) וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה - בלי בחירה ח"ו, ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע - בניכם אשר כבר ח"ו לא יהי' להם בחירה בין טוב לרע. הם המה אשר יבואו וירשו את הארץ.

(סיפורי מרן הרמ"ח, עמ' קמט)

ובספר "מפי ספרים וסופרים" (ח"ב עמ' שעב) מביא מפגישת הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זי"ע עם הגה"ק ה'מהר"ם שיק' אב"ד חוסט זי"ע, ובאמצע השלחן אמר הרה"ק מקשאנוב בשם הרה"ק בעל ה'עטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע שמשיח צדקנו יבוא "בדור שפל, מאד שפל, מאד מאד שפל", ומשיח צדקנו עם כל זה בא יבוא להם ולא אלינו, והוסיף ואמר בהאי לישנא "משיח וועט קומען צו אנידריג דור, גאר אנידריג דור, גאר גאר אנידריג דור, און משיח וועט קומען צו זיי נישט צו אינז", ובזאת פנה הרה"ק מקשאנוב אל ה'מהר"ם שיק' ואמר לו "יאמר נא חוסט'ער רב, איז דען נאך דא אנידריג דור ווי דעס דור", אם כן הגיע העת עתה שבא יבוא ולא יאוחר.

 

[אוהב ספר]

כפרת כל ישראל​

בשנת תקצ"א, בעת שלטה החולי רע רח"ל, וביום אחד הגיע לרבינו צבי מכתבים מרורים מאנשי בריתו מרחוק ומקרוב, מחוזק החולאת רח"ל, ונמסרו לו המכתבים בבית מדרשו בעמדו עוד מעוטף בטלית ותפילין, ותציקתהו רוחו בצערן של ישראל. ויהי בצאתו מבית המדרש מעוטף בטלית ותפילין, כמנהגו, ובעברו לפני המזוזה ונתן ידו עליה, אמר בזה הלשון: "הריני כפרת כל ישראל".

והנה בשבת שאחר זה, בלבשו הטלית של שבת קודם התפלה, והנה ראה כי ציצית אחת נפסלה, והוכרח לקחת הטלית של חול, ואמר אז: "הנה בשבוע הבאה יהיה איזה חדשות". ובשבוע הבאה נפטרה זוגתו הרבנית הצדיקת מרת רחל פערל ע"ה בהחולי רח"ל, ואחר כך נחלה הוא בעצמו בהחולאת, ולא היה יכול לשבת בשבת בסעודה שלישית כמנהגו בקודש.

ובשבוע שלאחריה ותקפה החולאת ל"ע, ובבוא עשירי לירח תמוז שאל לחתנו הקדוש מראזלא, אם אדם רשאי למצוא בעצמו איזה מעלה טובה, וחתנו החכם הקדוש הנ"ל המציא לו תיכף על פי התורה כי רשאי. ואחר זמן מה אמר לחתנו הנ"ל: "הן בדקתי כל שנותי וחפשתי מכל צד ולא מצאתי בי שום מעלה, רק מה שהשיא ארבעים יתומים, ובעל עת שעשה נשואין לאחד מצאצאיו השיא יתומה גם כן, ונתן להם נדן ומזונות על שלחנו".

ואמנם אחר עבור איזה שעות התחיל לקונן, בזה הלשון: "רבי שמעון בן יוחאי מיט די זוהר'ס, ווער וועט אייך נאך אזוי לערנען וויא אונז. נעכט מיט טעג גייטס ארויף קלאגן, ווער וועט אייך נאך אזוי אבפירען ווי אונז".

ואמר אחר כך תורה, וביאר המדרש (בראשית סב,ב) "כך דמך רבי אבהו, אחזו ליה י"ג נהרי אפרסמון, אמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי להבל כחי כליתי וכו'". ובתוך הפירושים על זה, אמר הפירוש, אשר הצדיקים אף בעולם בעליון חושדין את עצמן, אולי כל המדרגות שלהם הוא מעולם התהו ובהו, אולי ח"ו לא זכו עוד אל האמת. וזה פירוש: "כל אלין דאבהו", מלשון בהו וכו'. ובאמצע הדרוש עלתה נשמתו השמימה, אור י"א תמוז תקצ"א, זיע"א.

(עשר קדושות ב, מ)

 

[אוהב ספר]

כולם שוים לטובה​

הגה"ק ה"ייטב לב" זי"ע מביא: ראיתי העתק אגרת הקודש שכתב מחותני הרה"ק מהר"י אייזיק זלל"ה מזידיטשוב לב"ד מחותני הרה"ק מהר"י

אייזיק זלל"ה מקאמארנא, ובו נאמר בזה"ל: ושמעתי מדודי רבינו רצ"ה זלה"ה פ"א בסעודה שלישית באמצע התורה אמר בזה"ל: יש איזה כת שנוסעים אצל רבי שלהם, ואומרים אין רבי בעולם אלא רבי שלהם, זו עבודה זרה ר"ל, אלא האיך יאמר - כל צדיק וצדיק וכל רבי הוא טוב לתלמידיו אלא רבי שלנו הוא יותר טוב לענינינו, כך שמעתי בשבת בסעודה שלישית.

(ייטב פנים, שבת זכור)

 

[אוהב ספר]

שליחות למירון​

סיפר לי החסיד מו"ה רבי יוסף שו"ב מגלינא, ששמע מפה קדשו של ש"ב הרה"צ מוה"ר יצחק אייזיק מזידיטשוב, שסיפר בליל שבת קודש, שהיה שמחת תורה בערב שבת קודש, והוא ישב בשלחנו בליל שבת וניגנו כל הזמירות, והוא היה שמח ורקד, ואמר תורה.

אחר זה סיפר מדודי זקיני הנ"ל (רבינו צבי), שהיה מעשה שבאו אצלו אנשים מארץ הקדושה, והיו בעלי צורה. ודודי זקיני רבינו צבי קירב אותם. והסימן, שכיבד אותם להתפלל לפני העמוד, וזה היה אצלו אות קרבות גדול. וכשקבלו ברכת פרידה ממנו לשוב לארץ הקודש, הלך ש"ב הרה"צ (מו"ה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב) הנ"ל, ועמד אחורי הדלת לשמוע 'ווי אזוי ער וועט זיי געזעגענען'. ושמע שאמר להם: שנותן להם הקונטרס שבספרו עטרת צבי, המכונה 'קונטרס השמות', וצום שבבואם לארץ הקודש, יניחו הקונטרס על הציון של התנא האלקי הרבי שמעון בן יוחאי ז"ל.

וכשיצאו לחוץ מדודי זקיני העטרת צבי זלה"ה, קרא ש"ב (הרה"צ מו"ה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב) בהקונטרס, וראה שכתב בזה הלשון: "אבקש לגלות לי אם כונתי לאמיתות כונתו הקדושה". וחתם את עצמו: "תלמידך צבי הירש מזידיטשוב".

ובקש ש"ב (הרה"צ מו"ה רבי יצחק אייזיק הנ"ל) מאנשי ארץ הקודש, שיכתבו לו מכתב מארץ הקודש, איך היה שם בעת שהניחו הקונטרס על הציון הקדוש, ונתן להם מעות תשלומי מחיר מכתבם בחזרה. והשיג מכתב מהם, וכתבו: שהניחו המכתב, וכהרף עין הביטו ולא ראו עוד המכתב, כי נעלם מעיניהם.

(עטרת זקנים, מובא בעשר קדושות ב, לח)