ל"ג בעומר יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין

[גרינפלד]

בסוכה (מה:) אמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו.

ובטעם הדבר שדוקא ר"ש יכל לפטור את כל העולם מן הדין, ביאר המהרש"א שהוא משום היסורים שהיו לו במערה. ומה שאמר "ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו", קים להו שגם לו היו יסורים.

וכיון בזה לערכי תנאים ואמוראים לרבו של הרוקח (ערך חזקיה, הובא בקש"ק שבת לג:), וז"ל, ואע"פ שכמה בחונים וחסידים עמדו בישראל, כגון עשרה הרוגי מלכות וכמה נביאים, אשמעינן דצער המערה גדול מכל הנסיונות, כדאיתא באגדה דהשוכר את הפועלים (ב"מ פה.) זה היה בצער מערה וזה לא היה. ומפורש בפ' במה מדליקין (שבת לג:) כי י"ג שנה היו בה בצער כדמפרש שם. ויותם דנקט, י"ל כיון דבימי חלוטו (מו"ק ז:) של אביו נולד, וכתיב (דברי הימים ב' כו, כא) "ויותם בנו שופט את עם הארץ". וכל דין שהיה דן היה שואל פי אביו, וכתיב "וישב בבית החפשית", ואעפ"י כן לא מנע מלשמשו. ועליו הכתוב אומר (מלאכי א, ו) "בן יכבד אב" כפירש"י, אף זה צער גדול הוא למלך, ונסיון גדול יותר מצער לפי שעה, עכ"ל. ומבואר בדבריו על יתום שאין זה סתם שעברו יסורים, אלא שזה היה נסיון עבורם כלפי עשיית רצון ה'.​