תלמוד בבלי - כתובות דף פ"ה ע"ב
ההוא דאמר להו נכסיי לטוביה שכיב אתא טוביה א''ר יוחנן הרי בא טוביה אמר טוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה לא אמר ואי איניש דגיס ביה הא גיס ביה אתו שני טוביה שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב ות''ח ת''ח קודם.
שמצד ת"ח קודם, ואם אמר רק טוביה וההוא נקרא רב טוביה אז אין כוונתו אליו.