דיני ממונות ישיבה שפינתה חפצים של בחורים בלא ידיעתם, האם ניתן לנכות מהשכר לימוד בע"כ. (1 צופה)

[יראת ה' היא חכמה]

עובדא הוה באחת מן הישיבות החשובות בא"י ובעולם כולו, אם לא הישיבה,
קודם תחילת ביה"ז שבו כלל הבחורים חוזרים לביתם למשך מספר שבועות ומתרעננים לפני תחילת השנה החדשה הבעל"ט, נתלה בישי' מודעה המבשרת על פינוי חפצים מהחדרים, ומאחר שמודעה זו הינה קלאסית הנתלית מדי פעם שבו הישי' מפנה ספות כלי בישול וכדו' מטעמים השמורים עימה, לא ייחסו לה הבחורים משמעות רבה כ"כ,
ברם, נדהמו הבחורים לשמוע תכ"ד ימי הביה"ז אשר כל איש שוכן בבטחה מי בצפון הארץ ומי בדרומה, שכל חפציהם הכוללים מזרונים מקררים מיקרוגלים וכו' כלל החפצים הושלכו אחר כבוד ישר לתוך מלתעות הגריסה של המוקד העירוני.... הבחורים נדהמו היתכן ??? האם הישיבה אכן עשתה כזה דבר שמהווה נזק ישיר של עשרות אלפי שקלים בחישוב כללי, ובחישוב פרטי ישנם תלמידים שניזקו לא פחות מאלפי שקלים??? האם הישיבה אכן תעשה כזה מעשה בלא להודיע קודם שהולכת לבצע כזה מעשה??
עכ"פ באו הבחורים ושאלתם בפיהם, והלא מזיק חייב לשלם את מה שהוזק, האם ניתן להפחית מתשלום שכר הלימוד המשולם לישיבה מדי חודש בחודשו בשיעור הנזק??
יש בזה הרבה צדדים לדון: א. האם יש כזו זכות לישי' לבצע, שהרי בתוך שלה היא מבצעת, ב. האם חשיב היזק בידים או רק גרמא שהרי הורתה לעובדים הנוכרים לבצע את פעולת ההשלכה, ג. האם שייך להכריח את הישי' להחזיר את הכסף בצורה כזו של עביד איניש דינא לנפשיה, או דלמא דל"ח כן כיוון שסה"כ אינו משלם את דמי הלימוד, או שנאמר דתשלום דמי הלימוד הוא מחוייב בלא קשר לדבר אחר, וא"כ שוב חשיב דגוזל הישיבה חזרה בצורה של עביד איניש דינא לנפשיה,

יראה ציבור ת"ח השוכנים פה באהלה של תורה, וישפטו לפי מידת ידיעותיהם וסברתם.

 

[אהרן הלוי]

עובדא הוה באחת מן הישיבות החשובות בא"י ובעולם כולו, אם לא הישיבה,
קודם תחילת ביה"ז שבו כלל הבחורים חוזרים לביתם למשך מספר שבועות ומתרעננים לפני תחילת השנה החדשה הבעל"ט, נתלה בישי' מודעה המבשרת על פינוי חפצים מהחדרים, ומאחר שמודעה זו הינה קלאסית הנתלית מדי פעם שבו הישי' מפנה ספות כלי בישול וכדו' מטעמים השמורים עימה, לא ייחסו לה הבחורים משמעות רבה כ"כ,
ברם, נדהמו הבחורים לשמוע תכ"ד ימי הביה"ז אשר כל איש שוכן בבטחה מי בצפון הארץ ומי בדרומה, שכל חפציהם הכוללים מזרונים מקררים מיקרוגלים וכו' כלל החפצים הושלכו אחר כבוד ישר לתוך מלתעות הגריסה של המוקד העירוני.... הבחורים נדהמו היתכן ??? האם הישיבה אכן עשתה כזה דבר שמהווה נזק ישיר של עשרות אלפי שקלים בחישוב כללי, ובחישוב פרטי ישנם תלמידים שניזקו לא פחות מאלפי שקלים??? האם הישיבה אכן תעשה כזה מעשה בלא להודיע קודם שהולכת לבצע כזה מעשה??
עכ"פ באו הבחורים ושאלתם בפיהם, והלא מזיק חייב לשלם את מה שהוזק, האם ניתן להפחית מתשלום שכר הלימוד המשולם לישיבה מדי חודש בחודשו בשיעור הנזק??
יש בזה הרבה צדדים לדון: א. האם יש כזו זכות לישי' לבצע, שהרי בתוך שלה היא מבצעת, ב. האם חשיב היזק בידים או רק גרמא שהרי הורתה לעובדים הנוכרים לבצע את פעולת ההשלכה, ג. האם שייך להכריח את הישי' להחזיר את הכסף בצורה כזו של עביד איניש דינא לנפשיה, או דלמא דל"ח כן כיוון שסה"כ אינו משלם את דמי הלימוד, או שנאמר דתשלום דמי הלימוד הוא מחוייב בלא קשר לדבר אחר, וא"כ שוב חשיב דגוזל הישיבה חזרה בצורה של עביד איניש דינא לנפשיה,

יראה ציבור ת"ח השוכנים פה באהלה של תורה, וישפטו לפי מידת ידיעותיהם וסברתם.

לחץ כדי לכווץ...

אם הישיבה תלתה מודעה מפורשת, מה שאלה יש כאן?

 

[יראת ה' היא חכמה]

שוב,
זו מודעה שתמיד מבשרת אך ורק!! על פינוי הספות וכלי בישול, אך בשפו"א לא על מקררים מיקרוגלים וודאי וודאי שלא מזרונים..

 

[אהרן הלוי]

שוב,
זו מודעה שתמיד מבשרת אך ורק!! על פינוי הספות וכלי בישול, אך בשפו"א לא על מקררים מיקרוגלים וודאי וודאי שלא מזרונים..

לחץ כדי לכווץ...

מדבריך נשמע שהמודעה מבשרת על פינוי חפצים אישיים מהחדרים באופן כללי. טכנית עד עכשיו בעקבות מודעות דומות פונו בפועל רק כלי בישול וספות, אבל הישיבה יכולה לטעון בצדק שהניסוח במודעה היה כללי.

נ.ב צ"ע עד כמה הפיתרון יעיל, הרי הישיבה מן הסתם תודיע לאותם בחורים שאם לא ישלמו את שכר הלימוד במלואו - יאלצו לחפש מסגרת חלופית.

 

[יראת ה' היא חכמה]

מדבריך נשמע שהמודעה מבשרת על פינוי חפצים אישיים מהחדרים באופן כללי. טכנית עד עכשיו בעקבות מודעות דומות פונו בפועל רק כלי בישול וספות, אבל הישיבה יכולה לטעון בצדק שהניסוח במודעה היה כללי.

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אך זו תחילת השאלה, האם כזו טענה מתקבלת, או שמא כיוון שעד עתה לא בישרה מודעה זו על דברים מעין אלו, א"כ שוב אין מקום לטענה זו?

נ.ב צ"ע עד כמה הפיתרון יעיל, הרי הישיבה מן הסתם תודיע לאותם בחורים שאם לא ישלמו את שכר הלימוד במלואו - יאלצו לחפש מסגרת חלופית.

לחץ כדי לכווץ...

המדובר הוא על ישיבה, שכלל לא מתעקשת על גביית תשלום שכר הלימוד, והיינו שדרך פעולה זאת היא אפשרית, אא"כ אתינן עלה מטעם גזל, שאז אי"ז משנה מה היא התעקשות הישיבה בפועל על גביית התשלום, אלא ביחס לדין חו"מ.

 

[חרש המדבר]

זו מודעה שתמיד מבשרת אך ורק!! על פינוי הספות וכלי בישול, אך בשפו"א לא על מקררים מיקרוגלים

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון, היתה מודעה יותר חריפה מתמיד.

וודאי וודאי שלא מזרונים..

לחץ כדי לכווץ...

זו אכן סתם התפרעות ללא טעם וריח

ב. האם חשיב היזק בידים או רק גרמא שהרי הורתה לעובדים הנוכרים לבצע את פעולת ההשלכה

לחץ כדי לכווץ...

למה שיחשב בידיים?

 

[אמת נהדרת]

ב. האם חשיב היזק בידים או רק גרמא שהרי הורתה לעובדים הנוכרים לבצע את פעולת ההשלכה

לחץ כדי לכווץ...

לא בידיים ולא גרמא שילכו לתבוע את העובדים אין שליח לדבר עבירה

 

[הצעיר שבחבורה]

א. האם יש כזו זכות לישי' לבצע, שהרי בתוך שלה היא מבצעת,

לחץ כדי לכווץ...

וכי מאיזה דין תחייב את הישיבה לשמור חפציך בעל כרחה?

ב. האם חשיב היזק בידים או רק גרמא שהרי הורתה לעובדים הנוכרים לבצע את פעולת ההשלכה,

לחץ כדי לכווץ...

אי משום שליחות, הרי אין שליחות לנכרי, וא"כ א"צ למה שכתבו

אין שליח לדבר עבירה

לחץ כדי לכווץ...

אלא שיש לדון בזה מדין יד פועל כיד בעל הבית, ואיני מונח בסוגיא זו כעת

 

[מרגניתא טבא]

וכי מאיזה דין תחייב את הישיבה לשמור חפציך בעל כרחה?

לחץ כדי לכווץ...

לא מדין שתשמור על החפצים, אלא שלא תזיק את החפצים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ברם, נדהמו הבחורים לשמוע תכ"ד ימי הביה"ז אשר כל איש שוכן בבטחה מי בצפון הארץ ומי בדרומה, שכל חפציהם הכוללים מזרונים מקררים מיקרוגלים וכו' כלל החפצים הושלכו אחר כבוד ישר לתוך מלתעות הגריסה של המוקד העירוני.... הבחורים נדהמו היתכן ??? האם הישיבה אכן עשתה כזה דבר שמהווה נזק ישיר של עשרות אלפי שקלים בחישוב כללי, ובחישוב פרטי ישנם תלמידים שניזקו לא פחות מאלפי שקלים??? האם הישיבה אכן תעשה כזה מעשה בלא להודיע קודם שהולכת לבצע כזה מעשה??​

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, מן הראוי לברר היטב מה היה בדיוק, והאם אכן הושלכו הדברים בידיים אל תוך מלתעות הגריסה, או שפונו מהישיבה, וכתוצאה מכך נגרסו ע"י מפני האשפה, וכמובן שנפק"מ גדולה יש בזה

בשו"ע כתב "הרי שמילא חצר חבירו כדי יין ושמן אפ' הכניס ברשות הואיל ולא קבל עליו בעל החצר לשמור ה"ז נכנס ויוצא כדרכו וכל שישתבר מהכדים בכניסתו וביציאתו הרי הוא פטור עליהם ואם שברם בכוונ' אפילו הכניסם בעל הכדים שלא ברשות ה"ז חייב"
והסמ"ע שם הביא "כן הוא דעת הרמב"ם וכתב המ"מ טעמו דכל שהוא ברשות המזיק ולא שברה כדי להזיקו אלא כדי לכנוס ולצאת הוא פטור אבל הראב"ד והטור כתבו על דבריו שהן תמוהין כיון שהכניס ברשות איך יפטור על מה שמשבר בכניסתו ויציאתו אם לא שלא נתן לו רשות למלאות כל החצר עכ"ל:"

ולכאו' לדעת השו"ע נר' שהוא הדין שמותר לו לפנות ביתו.
ולדעת הסמ"ע בהכניס ברשות ילה"ס בזה אם לפנות חשיב כמשבר בכניסתו ויציאתו

ומה שיש לדון, ומסתברא, דע"י תלית המודעה נעשה כהכניס שלא ברשות, ומה שלא פנתה הישיבה בשנים עברו את כל הכלים, אינו מחייבה לעשות כן בשנה זו לכאו'.​

 

[הצעיר שבחבורה]

לא מדין שתשמור על החפצים, אלא שלא תזיק את החפצים.

לחץ כדי לכווץ...

ראה בהודעתי הקודמת

לכאו' לדעת השו"ע מותר לבעל הבית אף להזיק כ"ז שאין כוונתו להזיק אלא לצורך טיפול ושימוש בביתו.

ואף לדעת הסמ"ע, מסברא נר' לי, דעל ידי המודעה לכה"פ נעשה כמכניס שלא ברשות

 

[הצעיר שבחבורה]

ג. האם שייך להכריח את הישי' להחזיר את הכסף בצורה כזו של עביד איניש דינא לנפשיה, או דלמא דל"ח כן כיוון שסה"כ אינו משלם את דמי הלימוד, או שנאמר דתשלום דמי הלימוד הוא מחוייב בלא קשר לדבר אחר, וא"כ שוב חשיב דגוזל הישיבה חזרה בצורה של עביד איניש דינא לנפשיה,

לחץ כדי לכווץ...

מלבד הנידון דלעיל לגבי גוף החיוב, ולכאו' די בזה דנימא דלדעת השו"ע אין חייבין בכדי לאפוקי מדין "עביד איניש דינא לנפשיה"

הנה הרמ"א כתב "ויש אומרים דלא אמרינן עביד אינש דינא לנפשיה רק בחפץ המבורר לו שהוא שלו כגון שגזלו או רוצה לגזלו או רוצה להזיקו יכול להציל שלו, אבל אם כבר נתחייב לו מכח גזילה או ממקום אחר לא (מרדכי ונ"י פ' המניח).".
וא"כ אין שייך כאן דין זה.

אמנם ראה מש"כ השו"ע שם "יש אומרים דלא מיקרי עביד דינא לנפשיה אלא כשמזיק לחבירו כגון שמכהו, ולכן לא יוכל לעשות אלא אם כן יוכל לברר שהוא שלו, אבל תפיסה בעלמא שתפסו למשכון יכול לעשות בכל ענין ויורד אח"כ עמו לדין (מהרי"ק שורש קס"א)."
ומכל מקום נר' מדבריו דדוקא שיורד עמו אח"כ לדין.