ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.
נכון לשנת תשפ"ב, הישיבה מונה כ-380 תלמידים[1]. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן[11]. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף בתפקיד את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. כמו כן שימש הרב יונתן אבר כמשגיח עד שנת תשע"ו אז עזב לישיבת היכל יצחק. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.
בניין הפנימייה נתרם חלקית על ידי הערשי פרידמן ונקרא על שמו. בסמוך לבניין גינה הכוללת מזרקה ומדשאות.
צוות הישיבה
ראש הישיבה הוא הרב יגאל רוזן. ראש בקיאות הוא הרב אריה ישראלי, המוסר שיעור כללי מדי שבוע. כמשגיח מכהן הרב יצחק פנחס גולדווסר, ראש הקיבוץ הוא הרב עקיבא מדלוב חתנו של רבי דוד צבי אליאך.
הרמי"ם הם הרב אליהו מן[12], הרב ניסן גולדברג, הרב נפתלי חינסקי, הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה), והרב יוסף רובין.
השיטה החינוכית
הישיבה הגדולה מתאפיינת אף היא במשטר קפדני. הכולל סיבוב של ראש הישיבה בתחילת כל סדר, ולעיתים אף באמצעו, נאסר להחזיק טלפון סלולרי, לרבות "סלולרי כשר", לעשות רישיון נהיגה, להחזיק נגנים עם רדיו, או לעשן בשטח הישיבה. התלמידים מחויבים לעמוד בזמני התפילות והסדרים בזמן המדויק. בחור העובר על ההוראות ננזף או מורחק מהישיבה, לעיתים אף לצמיתות. כך למשל, בתשע"א הורחקו זמנית 55 תלמידים משיעור א' אשר עברו על הוראות ראש הישיבה והתארגנו מוקדם מדי לחפש חברותות לשנה הבאה[13]. בישיבה גם נהוגים עונשי קנסות כספיים, דבר חריג בעולם הישיבות.
בשנת תשפ"ג הישיבה התקינה טלפונים בכל החדרים. אך בשל המשטר הקפדני הם לא פעילים בשעת הסדרים.
נכון לשנת תשפ"ב, הישיבה מונה כ-380 תלמידים[1]. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן[11]. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף בתפקיד את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. כמו כן שימש הרב יונתן אבר כמשגיח עד שנת תשע"ו אז עזב לישיבת היכל יצחק. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.
בניין הפנימייה נתרם חלקית על ידי הערשי פרידמן ונקרא על שמו. בסמוך לבניין גינה הכוללת מזרקה ומדשאות.
צוות הישיבה
ראש הישיבה הוא הרב יגאל רוזן. ראש בקיאות הוא הרב אריה ישראלי, המוסר שיעור כללי מדי שבוע. כמשגיח מכהן הרב יצחק פנחס גולדווסר, ראש הקיבוץ הוא הרב עקיבא מדלוב חתנו של רבי דוד צבי אליאך.
הרמי"ם הם הרב אליהו מן[12], הרב ניסן גולדברג, הרב נפתלי חינסקי, הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה), והרב יוסף רובין.
השיטה החינוכית
הישיבה הגדולה מתאפיינת אף היא במשטר קפדני. הכולל סיבוב של ראש הישיבה בתחילת כל סדר, ולעיתים אף באמצעו, נאסר להחזיק טלפון סלולרי, לרבות "סלולרי כשר", לעשות רישיון נהיגה, להחזיק נגנים עם רדיו, או לעשן בשטח הישיבה. התלמידים מחויבים לעמוד בזמני התפילות והסדרים בזמן המדויק. בחור העובר על ההוראות ננזף או מורחק מהישיבה, לעיתים אף לצמיתות. כך למשל, בתשע"א הורחקו זמנית 55 תלמידים משיעור א' אשר עברו על הוראות ראש הישיבה והתארגנו מוקדם מדי לחפש חברותות לשנה הבאה[13]. בישיבה גם נהוגים עונשי קנסות כספיים, דבר חריג בעולם הישיבות.
בשנת תשפ"ג הישיבה התקינה טלפונים בכל החדרים. אך בשל המשטר הקפדני הם לא פעילים בשעת הסדרים.