ישיבת באר יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ספרדית השוכנת בקריית יערים.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"ב על ידי איש העסקים החרדי דוד דרויש בהוראת רבו רבי משה שפירא, ונקראת על שם אביו של דרויש - רבי יצחק.
בתחילה כיהן בראשות הישיבה רבי אליהו ציון סופר, אך בעקבות חילוקי דעות עם דרויש הוא עזב את הישיבה יחד עם כל הבחורים ורוב אנשי הצוות והקים את 'ישיבת רכסים'. דרויש מינה את הרב מנשה אביעזרי (בנו של הרב יעקב תופיק אביעזרי) שכיהן עד אז כראש כולל בראשותו - לכהן בראשות הישיבה, בשנים הראשונות כיהנו לצידו בהנהגת הישיבה הרב בצלאל גלינסקי (בנו של רבי יעקב גלינסקי) והרב איתמר דביר (בנו של הרב יהודה מאיר דביר) שכיהן כמשגיח, עד שעבר לישיבת "דעת חיים" בבין וגן בירושלים.
בשנותיה הראשונות של הישיבה מסרו בה שיעורים ושיחות הרב אביעזר פילץ והרב יעקב פרידמן. כמו כן, רבי משה שפירא היה מגיע לישיבה לשיחות חיזוק קבועות.
בחודש מאי 2014 למדו בישיבה 150 תלמידים[1]. לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ז התקבלו לשיעור א' בישיבה 60 בחורים[2], לקראת ה'תשע"ח התקבלו 80 בחורים[2], בה'תש"פ כ-70 בחורים ובה'תשפ"א כ-90 בחורים. בשנת תשפ"ו התקבלו לישיבה כ 80 בחורים.
צוות הישיבה:
הר"מים הם: הרב צמח פרץ, הרב שלמה רביבו, הרב שמעון אביעזרי, הרב דוד בן עזרא, הרב מרדכי ברוך רוזנבלום, והרב יאיר נבון.
בתחילה כיהן בה כמשגיח הרב איתמר דביר, בהמשך כיהן במשרה זו הרב דוד יצחק פלג, אך מאז פרישתו [דרושה הבהרה] לא כיהן בה משגיח. אך היו מספר דמויות שהיוו תחליף בסגנון 'משגיח קטן': הרב ישראל יעקב רווח (משנת ה'תשפ"ב) (בן הרב יוסף רווח ראש ישיבת אוהל מועד ומשכן התורה), הרב יחיאל פולטוב והרב מנחם מנדל שבדרון (נכדו של רבי שלום שבדרון). בשנת ה'תשפ"ד הצטרף הרב דוד מזרחי לצוות המשגיחים, אך פרש בשנת ה'תשפ"ה.
מבנה הישיבה
בתחילת שנות ה-70 עלה הרעיון להעלות לארץ ישראל את ישיבת טלז מן העיר קליבלנד שבארצות הברית. נדבן יהודי בשם אירווינג סטון תרם את הכסף להקמת מבנה ישיבה מרשים על ראש הגבעה שבמרכז השטח, וסביבו הוקמו מבני המגורים לתלמידים ולמורים.[3] התכנית לא יצאה אל הפועל, ובמשך שנים רבות עמד רוב שלד המבנה כמעט ללא שימוש, בעוד רק חלקים קטנים ממנו שימשו את ישיבת "נווה ציון".
במהלך שנת 2013 שופץ המבנה לאחר שנרכש על ידי דוד דרויש לטובת הישיבה ונחנך בערב ראש השנה ה'תשע"ד.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"ב על ידי איש העסקים החרדי דוד דרויש בהוראת רבו רבי משה שפירא, ונקראת על שם אביו של דרויש - רבי יצחק.
בתחילה כיהן בראשות הישיבה רבי אליהו ציון סופר, אך בעקבות חילוקי דעות עם דרויש הוא עזב את הישיבה יחד עם כל הבחורים ורוב אנשי הצוות והקים את 'ישיבת רכסים'. דרויש מינה את הרב מנשה אביעזרי (בנו של הרב יעקב תופיק אביעזרי) שכיהן עד אז כראש כולל בראשותו - לכהן בראשות הישיבה, בשנים הראשונות כיהנו לצידו בהנהגת הישיבה הרב בצלאל גלינסקי (בנו של רבי יעקב גלינסקי) והרב איתמר דביר (בנו של הרב יהודה מאיר דביר) שכיהן כמשגיח, עד שעבר לישיבת "דעת חיים" בבין וגן בירושלים.
בשנותיה הראשונות של הישיבה מסרו בה שיעורים ושיחות הרב אביעזר פילץ והרב יעקב פרידמן. כמו כן, רבי משה שפירא היה מגיע לישיבה לשיחות חיזוק קבועות.
בחודש מאי 2014 למדו בישיבה 150 תלמידים[1]. לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ז התקבלו לשיעור א' בישיבה 60 בחורים[2], לקראת ה'תשע"ח התקבלו 80 בחורים[2], בה'תש"פ כ-70 בחורים ובה'תשפ"א כ-90 בחורים. בשנת תשפ"ו התקבלו לישיבה כ 80 בחורים.
צוות הישיבה:
הר"מים הם: הרב צמח פרץ, הרב שלמה רביבו, הרב שמעון אביעזרי, הרב דוד בן עזרא, הרב מרדכי ברוך רוזנבלום, והרב יאיר נבון.
בתחילה כיהן בה כמשגיח הרב איתמר דביר, בהמשך כיהן במשרה זו הרב דוד יצחק פלג, אך מאז פרישתו [דרושה הבהרה] לא כיהן בה משגיח. אך היו מספר דמויות שהיוו תחליף בסגנון 'משגיח קטן': הרב ישראל יעקב רווח (משנת ה'תשפ"ב) (בן הרב יוסף רווח ראש ישיבת אוהל מועד ומשכן התורה), הרב יחיאל פולטוב והרב מנחם מנדל שבדרון (נכדו של רבי שלום שבדרון). בשנת ה'תשפ"ד הצטרף הרב דוד מזרחי לצוות המשגיחים, אך פרש בשנת ה'תשפ"ה.
מבנה הישיבה
בתחילת שנות ה-70 עלה הרעיון להעלות לארץ ישראל את ישיבת טלז מן העיר קליבלנד שבארצות הברית. נדבן יהודי בשם אירווינג סטון תרם את הכסף להקמת מבנה ישיבה מרשים על ראש הגבעה שבמרכז השטח, וסביבו הוקמו מבני המגורים לתלמידים ולמורים.[3] התכנית לא יצאה אל הפועל, ובמשך שנים רבות עמד רוב שלד המבנה כמעט ללא שימוש, בעוד רק חלקים קטנים ממנו שימשו את ישיבת "נווה ציון".
במהלך שנת 2013 שופץ המבנה לאחר שנרכש על ידי דוד דרויש לטובת הישיבה ונחנך בערב ראש השנה ה'תשע"ד.