ישיבת גרודנא באר יעקב (1 צופה)

[ידיד נאמן]

ישיבת גרודנא באר יעקב היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בבאר יעקב.

תולדות הישיבה
ישיבת גרודנא הוקמה בשנת ה'תשכ"ו (1966) על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ על שם אותם ישיבות שנחרבו באירופה בשואה, ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה - גרודנא בליטא של רבי שמעון שקופ; לראשות הישיבה מונו הרב צבי דרבקין והרב דב צבי קרלנשטיין, ולמשגיח מונה רבי הלל כגן[1].

בא' באלול ה'תשכ"ד (9 באוגוסט 1964) קיבלה ישיבת פוניבז' 80 בחורים לשיעור א', אלא שביום הראשון של אלול הודיע הרב מפוניבז' שהבחורים יתחילו את הזמן בישיבת גרודנא באשדוד (באותה שנה בפוניבז' לא היה שיעור א'). לאחר כשנה אלול ה'תשכ"ה התמזגה הישיבה עם פוניבז' ובחורף נסגרה הישיבה לצורך הקמתה מחדש[2].

כעבור שנתיים הוקמה הישיבה בשנית. לישיבה החדשה הביא הרב מפוניבז' 25 בחורים מישיבת פוניבז'[3]. הישיבה שכנה בתחילה באופן זמני בבני ברק ב"בית צ'רנסקי" שליד ישיבת פוניבז' לצעירים במבנה שכונה "המשתלה" וייעודה היה לעבור בהמשך לאשדוד.

בי"ח בשבט ה'תשכ"ז (29 בינואר 1967) עברה הישיבה לאשדוד ועמדה תחת חסות מוסדות פוניבז'. כעבור שנה וחצי נכנסו לצוות הישיבה ראש הישיבה הרב יצחק הקר[4]; גם ראשי ישיבת פוניבז' הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, נחשבו מראשי הישיבה באותם ימים, והגיעו בקביעות למסור שיעורים כלליים בישיבה בימי שלישי, שנמסרו בעברית בשונה מהשיעורים שנמסרו בישיבת פוניבז'- באידיש; בתחילה אף רבי דוד פוברסקי הגיע, אולם כעבור זמן חדל עקב קשיי השפה[5].

כמשגיח שימש רבי הלל כגן[3], ובמשך השנים מונה לצידו רבי משה אהרן ברוורמן עד אמצע שנות ה-נ'.[6] ב-ה'תשנ"ט מונה הרב דוד מנחם שניידר.

במהלך השנים התעוררו חילוקי דעות בעניינים שונים בהנהגת הישיבה בין ראשי הישיבה הרב דרבקין והרב הקר לבין הרב קרלנשטיין ובין תלמידיהם הקרובים, כשבמקביל פסקו ראשי ישיבת פוניבז' למסור שיעורים בישיבה; במשך השנים היו מספר ניסיונות לגשר על הפערים בין ראשי הישיבה מצד מנהיגים בציבור החרדי בהם רבי אהרן לייב שטיינמן ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ, אך ניסיונות אלו לא צלחו. בעקבות החיכוכים, בשנת ה'תש"ס (סוף 1999), פרשו הרב הקר והרב דרבקין ושאר הצוות למעט הרב קרלנשטיין שנשאר לעמוד בראשות הישיבה באשדוד עם הבחורים שנשארו. באותו זמן מתוך כ-160 בחורים שלמדו אז בישיבה עזבו רבים וכ-60 מתוכם התחברו ללמוד בשני בתי מדרשות: בירושלים בבית כנסת הגר"א בשכונת הר נוף, ובבני ברק בבניין כולל חזון איש הישן.

הישיבה החדשה
בחנוכה ה'תש"ס (1999) הוקמה הישיבה מחדש בקריית ישמח משה שבגני תקווה בבניין ישיבת בית אליהו. על צוות הישיבה נמנו ראשי הישיבה הרב דרבקין והרב הקר, ושאר הצוות מאשדוד למעט הרב קרלנשטיין, יחד עימם למדו 60 התלמידים שפרשו מהישיבה באשדוד אליהם הצטרפו תלמידים נוספים מישיבת פוניבז'; באותה תקופה הייתה מוכרת כישיבת "גרודנא ישמח משה".

לאחר הקמת הישיבה הגיע הרב שטיינמן למסור שיחות בישיבה מספר פעמים. כמו כן באותו זמן בהוראת הרב שטיינמן חזרה ישיבת פוניבז' של הרב כהנמן לפרוס את חסותה על הישיבה כחלק ממוסדותיה.

בחודש חשוון תשס"ד (2003) עברה הישיבה לבאר יעקב למבנה שנשכר מישיבת נווה ארץ של הרב אליהו רפול, מכאן נגזר כינויה הנוכחי "גרודנא באר יעקב". כיום מונה הישיבה כ-450 בחורים.

הישיבה נחשבת לשמרנית, סגנון הלימוד מושפע מישיבת האם פוניבז'.[דרוש מקור]

רבני הישיבה
ראש הישיבה הרב צבי דרבקין
ראש הישיבה הרב יצחק הקר
הרב נחמיה פרידלנדר (בנו של רבי חיים פרידלנדר) - משגיח קטן (מוסר ועדים)
הרב ישראל שלום איראם - משגיח קטן (מכהן גם כיועץ בכיר בארגונים לב שומע, האיחוד ועוד)
הרב אברהם צבי סגל - ראש הקיבוץ
הרב חנניה פלטיאל שיף - ראש קיבוץ
הרב יצחק אייזיק פלונצ'ק - ר"מ
הרב יעקב יוסף אדלר (חתנו של רבי משה אהרן ברוורמן) - ר"מ
הרב משה כהנמן (בנו של הרב אליעזר כהנמן) - ר"מ (מונה באלול ה'תשפ"ג)
הרב שלמה שוורץ (נכדו של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ) - ראש בקיאות (החל מה'תשס"ח)
הרב יהודה אריה דינר מוסר שיעור שבועי בהלכה בישיבה מידי מוצאי שבת.

בעבר כיהנו כמשגיחים בישיבה:
רבי הלל כגן מהקמת הישיבה עד פטירתו בשנת ה'תשמ"ח
רבי משה אהרן ברוורמן עד אמצע שנות הנ'
הרב דוד מנחם שניידר מונה בתשנ"ט וכיהן עד פרישתו בכסלו ה'תשפ"ה