ישיבת בית שמעיה (בשמה הרשמי: בית מדרש גבוה לתורה ישיבת בית רבי שמעיה) היא ישיבה גדולה חרדית-ספרדית בבני ברק. בקריית החינוך שסביב הישיבה פועלים גם ישיבה קטנה וכולל אברכים תחת אותו שם. הישיבה מונה כ-550 תלמידים.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשל"ח (1978) בבית כנסת ברחוב רבי עקיבא[1], עם 18 בחורים. ונקראת על שם שמעיה רייכמן, אבי משפחת רייכמן.
קריית הישיבה ממוקמת בכניסה לשכונת אור החיים בבני ברק, במתחם הצמוד למרכז הרפואי מעייני הישועה. המגרש נרכש מתרומת בנו משה יוסף רייכמן, באמצעות רבי משה פרדו, ראש מוסדות 'אור החיים' שהקים את השכונה הסמוכה. 5 שנים לאחר ייסודה, נרשמה הישיבה ברשם העמותות, מקימה הגדירו את מטרתה: 'לייסד, להקים, לבנות ולנהל ישיבה וספרייה תורנית. להוציא לאור ולהפיץ ספרי קודש, להפיץ תורה ויראת שמים בקרב הנוער, ולעסוק בחינוך הנוער ברוח התורה והמסורת היהודית'[2].
הישיבה הוקמה בידי בוגרי ישיבות ליטאיות ולמרות היותה ישיבה ספרדית היא מזוהה עם תנועת דגל התורה מאז הקמת התנועה. הישיבה מוגדרת בידי ראשיה 'ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח'[3] כיום לומדים בישיבה כ-550 תלמידים. תלמידי הישיבה שומרים עמה על קשר גם לאחר נישואיהם, וקיימות קהילות של 'חניכי ישיבת בית שמעיה' במספר ערים בישראל.
צוות הישיבה
צוות הישיבה הוותיק:
ראש הישיבה - הרב שלמה אנגלנדר
רבי יהודה בויאר - מראשי הישיבה. מתלמידי החזון איש ומחבר הספרים 'קיצור הלכות', כיהן בישיבה עד לפטירתו בז' חשוון ה'תשפ"ה.
הרב יצחק לוין - ר"מ. מחבר סדרת ספרי 'ברכת יצחק' ו'נתיבות יצחק'
הרב גדליהו שולמן - ר"מ וממלא מקום של הרב אנגלנדר בהעדרו. חתנו של רבי יואל קלופט.
הרב משולם משולמי - ר"מ בהלכה. משמש במקביל דיין בבית דין צדק בני ברק[4]
הרב עזריאל פרישמן - ר"מ. חתנו של משגיח ישיבת פוניבז' הרב בן ציון במברגר.
הרב שמואל ליב פאלי - ר"מ. בנו של משגיח ישיבת חברון הרב צבי הירש פאלי.
רבי אליהו רוט - מחבר הספר 'האר עינינו' ו'במסילה העולה' שימש משגיח הישיבה במשך למעלה משלושים שנה עד לפטירתו בד' בטבת ה'תשע"ג, 17 בדצמבר 2012
הרב יונתן דומב - ממלא מקומו של הרב אליהו רוט כמשגיח בישיבה.
חלק מרבנים אלו פרשו ברבות השנים ואינם פעילים בהעברת שיעורים. חלק מצוות הר"מים בישיבה מבוסס על בוגרי הישיבה.
בראש הישיבה הקטנה עומד הרב עובדיה פטל.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשל"ח (1978) בבית כנסת ברחוב רבי עקיבא[1], עם 18 בחורים. ונקראת על שם שמעיה רייכמן, אבי משפחת רייכמן.
קריית הישיבה ממוקמת בכניסה לשכונת אור החיים בבני ברק, במתחם הצמוד למרכז הרפואי מעייני הישועה. המגרש נרכש מתרומת בנו משה יוסף רייכמן, באמצעות רבי משה פרדו, ראש מוסדות 'אור החיים' שהקים את השכונה הסמוכה. 5 שנים לאחר ייסודה, נרשמה הישיבה ברשם העמותות, מקימה הגדירו את מטרתה: 'לייסד, להקים, לבנות ולנהל ישיבה וספרייה תורנית. להוציא לאור ולהפיץ ספרי קודש, להפיץ תורה ויראת שמים בקרב הנוער, ולעסוק בחינוך הנוער ברוח התורה והמסורת היהודית'[2].
הישיבה הוקמה בידי בוגרי ישיבות ליטאיות ולמרות היותה ישיבה ספרדית היא מזוהה עם תנועת דגל התורה מאז הקמת התנועה. הישיבה מוגדרת בידי ראשיה 'ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח'[3] כיום לומדים בישיבה כ-550 תלמידים. תלמידי הישיבה שומרים עמה על קשר גם לאחר נישואיהם, וקיימות קהילות של 'חניכי ישיבת בית שמעיה' במספר ערים בישראל.
צוות הישיבה
צוות הישיבה הוותיק:
ראש הישיבה - הרב שלמה אנגלנדר
רבי יהודה בויאר - מראשי הישיבה. מתלמידי החזון איש ומחבר הספרים 'קיצור הלכות', כיהן בישיבה עד לפטירתו בז' חשוון ה'תשפ"ה.
הרב יצחק לוין - ר"מ. מחבר סדרת ספרי 'ברכת יצחק' ו'נתיבות יצחק'
הרב גדליהו שולמן - ר"מ וממלא מקום של הרב אנגלנדר בהעדרו. חתנו של רבי יואל קלופט.
הרב משולם משולמי - ר"מ בהלכה. משמש במקביל דיין בבית דין צדק בני ברק[4]
הרב עזריאל פרישמן - ר"מ. חתנו של משגיח ישיבת פוניבז' הרב בן ציון במברגר.
הרב שמואל ליב פאלי - ר"מ. בנו של משגיח ישיבת חברון הרב צבי הירש פאלי.
רבי אליהו רוט - מחבר הספר 'האר עינינו' ו'במסילה העולה' שימש משגיח הישיבה במשך למעלה משלושים שנה עד לפטירתו בד' בטבת ה'תשע"ג, 17 בדצמבר 2012
הרב יונתן דומב - ממלא מקומו של הרב אליהו רוט כמשגיח בישיבה.
חלק מרבנים אלו פרשו ברבות השנים ואינם פעילים בהעברת שיעורים. חלק מצוות הר"מים בישיבה מבוסס על בוגרי הישיבה.
בראש הישיבה הקטנה עומד הרב עובדיה פטל.