יש דעות בחז"ל שהארץ שטוחה? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 יש דעות בחז"ל שהארץ שטוחה? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
ממש לא.
ודאי שבכל אות ותג בתורה ישנם סודות גדולים.
בשם הגר"א ידוע שחסורי מחסרא זה בגלל ניגון המשנה,
אבל ודאי שיש בזה סודות, מדוע החליטו התנאים לכתוב כך.
מדוע החליטו רבינא ורב אשי להשאיר את כל ההו"א שבגמ', גם הדחוקות ביותר?

ודאי שבכל מילה בגמ' יש סודות גדולים,
אבל יש פשט.
ובפשט סמכו חז"ל על חכמת המחקר של זמנם,
ואם היא נתבררה כלא נכונה, אין בזה פגם כלל.
אז מה המניעה מלומר שהם לא הבינו גם עניינים בתורה, על הנגלה והנסתר שבה?
אלא שיסוד בלימוד התורה - שבכתב ושבע"פ - הוא האמונה שהיא חפה מטעויות, מתוקף היותה חכמת ה' שמתלבשת בדברי התנאים והאמוראים, הגאונים והראשונים, האחרונים ואחרוני התלמידים - באם רק הדברים מבוססים ומיושרים ע"פ כללי התורה, ואם נקבעה כחלק מהתורה סוגיא כמו זו שבנידה כג לדוגמה, מובן ששורה בה חכמת ה' שלא בערך לשכל אנוש כמו בכל חלק אחר שבתורה.
 
מקצוע שלם בהלכה ובתורה הוא חישוב תקופות ומזלות, ואיך יתכן לומר שמהתנאים מוסדי ארץ לא ידעו את הפרט היסודי הזה במהלכי גרמי השמיים?

מסתמא המכוון הוא כלפי עניינים שבנסתר, ומי יעמוד בסוד קדושים רבה [מה גם שאם לקבל את הדברים כפשוטם הם נשמעים מטופשים לחלוטין עד שמופרך לתלות בחכם והוגה - מאיזה זמן שיהי' - כאלה 'פנינים'].
בשביל מה אתה צריך ללכת עד לשם?
בתפילה בשבת כולנו אומרים 'הקל הפותח בכל יום דלתות שערי שמים ובוקע חלוני רקיע', שהכוונה כמובן שכל בוקר יוצא השמש מחדש מהשמיים,

אז אולי הרב @בד קודש יפסיק להגיד את זה???
כי הלא חז''ל אמרו את זה לפי... [לא רוצה להזכיר]

אלא ודאי וודאי פשוטים הדברים שכתב הרב @בר איהו
מה זה שערי שמים ומה זה חלוני רקיע?
שם ברור שזו לא הכוונה לשערים וחלונות שאתה מכיר.
ולכן ודאי שנצטרך לפרש זאת בדרך אחרת.

אבל מקובל לומר שרש"י פי' זאת כפשוטו.
או יותר נכון יהיה להביא את דברי הרמח"ל במאמר על האגדות:
"עוד צריך שתדע, שדברים רבים מעיקרי הסודות ירמזום חז"ל בענינים מן הטבע או התכונות, וישתמשו מן הלמודים שהיו מלמדים בדורות ההם אנשי החכמה הטבעית והתכונה. ואמנם אין העיקר להם הענין ההוא הטבעיי או התכוניי, אלא הסוד שרצו לרמוז בזה, ועל כן לא יוסיף ולא יגרע על אמיתת הענין הנרמז, היות הלבוש המשליי ההוא אשר הלבישוהו אמיתי או לא, כי הכונה היתה להביש הסוד ההוא במה שהיה מפורסם בדורות ההם בין החכמים; ואותו הענין עצמו היה יכול להתלבש בלבוש אחר כפי המפורסם בדורות אחרים; וכך היה מלביש אותו בעל אותו המאמר עצמו, אלו היה אומר אותו בדורות ההם.
ועל כל אלה צריך שתדע, שחז"ל לשיטתם הולכים, שהדברים הגשמיים מתנהגים ומתפעלים מכחות רוחניים למיניהם, דהיינו המלאכים, השדים והמזיקים, וכל דברי העולם השפל מתנועעים בהשפעת העליונים, וכן דברי הגשמיים עושים רושם ברוחניים ומי שלא יכיר הדרך הזה, אי אפשר לו מעולם לעמוד על דעתם כלל ועיקר."
דהיינו שחז"ל לקחו מחכמי האומות כל מיני דברים, אשר לא תמיד נכונים, בכדי להביא יסודות בסוד ובקבלה.

ויעוי' מש"כ בזה בעל ספר הברית מדף זה ואילך
 
אז מה המניעה מלומר שהם לא הבינו גם עניינים בתורה, על הנגלה והנסתר שבה?
ח"ו!
כל מה שאמרתי בנוי על זה שאין זה עניינים בתורה עצמה אלא בחכמת הבריאה.
אלא שיסוד בלימוד התורה - שבכתב ושבע"פ - הוא האמונה שהיא חפה מטעויות, מתוקף היותה חכמת ה' שמתלבשת בדברי התנאים והאמוראים, הגאונים והראשונים, האחרונים ואחרוני התלמידים - באם רק הדברים מבוססים ומיושרים ע"פ כללי התורה, ואם נקבעה כחלק מהתורה סוגיא כמו זו שבנידה כג לדוגמה, מובן ששורה בה חכמת ה' שלא בערך לשכל אנוש כמו בכל חלק אחר שבתורה.
זה בדיוק מה שאמרתי.
שהרמח"ל כותב להדיא שאין זה חכמת ד' שמתלבשת וכו', אלא חכמת האומת שהכניסו בה חז"ל את חכמת ד'.
לכן בחכמה הזו יכולות להיות טעויות, אבל הסוד שבזה שהוא חכמת ד' אינו משתנה.
הרמח"ל להדיא כותב
ואמנם אין העיקר להם הענין ההוא הטבעיי או התכוניי, אלא הסוד שרצו לרמוז בזה, ועל כן לא יוסיף ולא יגרע על אמיתת הענין הנרמז, היות הלבוש המשליי ההוא אשר הלבישוהו אמיתי או לא.
 

הודעות מומלצות

איך בדיוק ניתן להרבות בשמחה למרות הקשיים?
על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון