אילו הייתי קורא את ההודעה הזו לפני עשור פלוס, הייתי מפטיר, נו נו מדובר באדם פסימי שהגיע למסקנה קיצונית.. לא יותר.
אבל לא! זו המציאות. ככל שצוברים קילומטראז'.. בחים ומתבגרים, מבינים עד כמה האדם הוא יצור בעל אינטרס מובהק. מבינים, כמה קשה למצוא חבר נאמן.
ומה עם דברי חז"ל באבות "וקנה לך חבר"?
ייתכן ומרנא הסבא מקלם שהגיע למסקנה דומה, הוזקק לכותב הסבר - בזה הלשון: "כלל גדול אמרו 'וקנה לך חבר', כי טוב הוא. וידעתי גם ידעתי כי אחד מיני אלפים לא ימצא לו חבר טוב, אבל בכל זאת..." עד כאן.
וידוע מה שפרשו בלשון 'וקנה', כלומר, אפילו בממון רכוש לך חבר. זאת אומרת, סתם חבר זה אחד שמסייע לך ואתה מסייע לו, נעזר בך ואתה בו, אבל לא מעבר לזה. ולכן גם אם אין בידך ליצור קשר חברתי רק על ידי ממון, שהאינטרס צועק לשמים - בכל זאת 'קנה לך', כי סוף סוף תיעזר בו.
אבל יש נקודה נוספת. ידוע מה שכתבו בספרים שחבר אמת, זה על ידי התורה. וההסבר לכך, כי חבר הוא מלשון חיבור, וככל שיחסי החברות מושתתים על התורה, באמצעות חברותא משותפת לאורך שנים, יחסי הגומלין בין אחד לשני מעמיקים ברבדים אחרים מאשר יחסי חברות לתחביב כל דהו.
ואני לא צריך להאמין בזה, כאשר נוכחתי בעצמי שהחבר היחיד מהישיבה ששמרתי איתו על קשר (מדובר על לפני עשרות שנים). זה לא כל החברים הטובים שחשבתי. אלא דווקא עם אותו חבר, שלמדנו בבין הזמנים מסכתות שלמות. יחסי החברות אז היו טובים, אבל לא פחות מחברים אחרים. ובכל זאת, עד עצם היום הזה אנחנו שומרים על קשר, למרות שהוא גר בעיר אחרת.