שמעתי מהרה"ח רבי אהרן לעווינטל זצ"ל, שנסע במיוחד לדווינסק כדי לראות את הגאון הרוגוצ'ובי. כשהגיע לבית הכנסת של הגאון עמדו הקהל באמצע תפילת ערבית, בסיום התפילה ניגש למקום מושבו של הגאון – אך קודם שהגיע למקומו של הרב, כבר נזדרז הגאון הרוגוצ'ובי ויצא מבית הכנסת.
רבי אהרן התחיל לרוץ לכיוון מעונו, כשהגיע לבית הרב שמע קול תורה בוקע מהבית. כשביקש להיכנס לחדרו של הרב אמרו לו שהרב שקוע בלימודו ואי אפשר להפסיקו, למרות שעברו רק מספר דקות מועטות מאז שהגיע הרוגוצ'ובי לבית. רבי אהרן התחנן וביקש לעשות עמו לפנים משורת הדין היות והוא מירושלים עיר הקודש וממהר לתפוס את הרכבת שעומדת לצאת תוך שעה, ומי יודע מתי תהיה לו הזדמנות נוספת לקבל את ברכתו של הרב.
נעתר הגבאי לבקשתו ונכנס להגאון הרוגצ'ובי לומר לו שהגיע איש ירושלים המבקש את ברכת הרב. הרב הסכים לקבלו, וכשנכנס לחדר – פנה אליו הרוגוצ'ובי עוד בטרם הושיט לו ידו לשלום, ואמר: "איש ירושלים! בוודאי בקיאים אתם בתלמוד ירושלמי…"! והתחיל להרצות בפניו מספר קושיות על הירושלמי, רבי אהרן סיפר שבעת שהרצה הגאון את הקושיות – היה נראה כלהבת אש ויורה רותחת. וכשהבחין שרבי אהרן אינו מגיב לקושיות, אמר לו: "כנראה שאתם אינכם עסוקים כעת בתלמוד ירושלמי"… וברכו לשלום…
(מתוך 'לב ישראל')
