סיון י"ג סיון - יומא דהילולא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס זי"ע בעל 'חקל יצחק' מספינקא

[התורה]

הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס נולד בשנת תרל"ה לאביו הרה"ק האמרי יוסף זי"ע לאחר שנים ארוכות של ציפייה ותוחלת, בברכתם של מהרי"א מזידיטשוב זי"ע והדברי חיים מצאנז זי"ע.
ה"חקל יצחק" זי"ע נפל פעם בילדותו ונחבל, קרא לו אביו רבינו מרן ה"אמרי יוסף" ושאלו אם לא החסיר באמירתו הבוקר אחד מסממני הקטורת.
בתור ילד היה מאוד שובב, עד שיום אחד נכנס השכן לאביו האמרי יוסף זיע"א, בטענה שבנו יצחק אייזיק זיע"א שבר שמשה בחלונו, והאמרי יוסף זיע"א, פרע את הנזק, ואמר האמרי יוסף זיע"א, שבתור עונש על מעשהו עתידים להידחף אצלו יהודים רבים עד כדי שישברו כל דלתותיו וחלונותיו.
בגיל חמש עשרה שנה נשא את בתו של הרה"ק רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי בעל "מלבוש לשבת ויום טוב".
כבר בחיי אביו קבל דרכי הנהגה ממנו ומשנת תרס"ד ואילך, כשחלה רבינו האמרי יוסף את חליו, הנהיג למעשה את חסידי ספינקא.
הגה"צ רבי נפתלי צבי אב"ד בילקא הי"ד בנו של רבינו מרן ה"חקל יצחק" פנה בשאלה אל הרה"ג ר' אליעזר דייטש זצ"ל אב"ד באניהד בעמח"ס תבואות ופרי השדה, וענה לו הרה"ג בכתב לשאלתו וכך לשונו: מכתבו הגיעני לנכון ולא היה מהראוי להשיב לו, הלא יוכל לשאול כל ספיקותיו מאביו הגאון הצדיק שליט"א (זצ"ל) אשר כל רז לא נעלם ממנו רק שלא להשיב פניו ריקם אשיב לו בקיצור. (שו"ת פרי השדה ח"ג סי' קי"ז (תרע"א)
בשנות מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' יצחק אייזיק מספינקא והתיישב במונקאטש. כעבור שנים אחדות עבר לסעליש, שם נבנה בית מדרש גדול ובתי דירה.
כל שנה ביום היארצייט שלאביו ה'אמרי יוסף' היה בא לספינקא לפקוד את ציון אביו ואז נקבצו בספינקא אלפי חסידים.
מרן ה'חקל יצחק' עלה על המוקד באושוויץ ביום י"ג בסיון תש"ד הי"ד.
גליון מחוברים

 

[התורה]

האם משה רבינו היה לו דין זר לגבי אחותו
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים (יב, טו).
הגמרא דן בזבחים (קב.) מרים מי הסגירה, משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים, ואם תאמר אהרן הסגירה, אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים כו'. ומקשין העולם דהא משה נמי קרוב הי' כמו אהרן (ועי' בישמח משה ובאמרי יוסף אריכות בזה).
וי"ל בהקדם הדקדוק אריכות לשון זר הוא ואין זר כו', הל"ל זר הוא ואין רואה כו', אלא הענין עפ"י מה שכתב בישמח משה פר' תצוה (ד"ה במדרש), דמשה קבל התורה רק משה לבדו, כי אורייתא וקב"ה כולא חד הוא, על כן איש הגשמי לא הי' ראוי לקבלה רק משה שנקרא איש האלקים כו', ולכך לא נתייחסו בניו אחריו מפני שהי' איש האלקים ואין כבוד כלפי מעלה להתייחס בניו הגשמיים אחריו עיי"ש היטב, וכ"ה בזוהר ריש פ' יתרו עיי"ש.
ומעתה אם בניו יוצאי ירכו אין מתייחסים אחריו מפני שהוא איש האלקים, מכל שכן אחותו הגדולה ממנו בודאי אין לה שום שייכות עמו, וא"כ הא דאין קרוב רואה את הנגעים משום דמקשינן נגעים לריבים, מה ריבים שלא בקרובים כדאי' בסנהדרין ל"ד ע"ב, והטעם בריבים משום דקרוב לא חזי לי' חובה, ובאיש האלקים כמשה לא שייך זה, וא"כ הי' מותר לראות נגעה דהא ממש כזר נחשב לגבה, וזאת רמז התנא בלשונו משה זר לגבי מרים ומטעם קרוב הי' ראוי, אך אין זר רואה את הנגעים, והבן.
(חקל יצחק – פר' בהעלותך)