- הודעות
- 4,715
- תודות
- 17,132
- נקודות
- 895
הגה"ק רבי משה פארהאנד זי"ע נולד בנייטרא לאביו הצדיק תמים ר' יוסף צבי זצ"ל בחודש מנ"א שנת תרכ"ב.
תחילת לימודו היתה בנייטרא ואחרי כן עבר ללמוד במטרסדורף בישיבתו המפורסמת של הגה"ק רבי שמואל עהרנפעלד בעל "חתן סופר". כבר אז נודע כקדוש ה' מכובד. התנהג בקדושה ובטהרה, והרבה לסגף את עצמו בתעניות ובכל מיני סיגופים. פעם אחת הזמינו רבו אליו והוכיחו על כך, שהרי אמרו חז"ל שתלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית!
בהגיעו לפרקו חזר לנייטרא ונשא את בתו של הרבני רבי אהרן שענפעלד, נכדת רבי מרדכי שענפעלד ראב"ד נייטרא בעמח"ס דברי יושר. אחרי נישואיו המשיך לישב באהלה של תורה והתמסר ללימודו בשקידה רבה. כעבור זמן הוכתר כדומ"ץ בנייטרא ורב חברת "מחזיקי תורה", וגם הרביץ תורה לתלמידים רבים.
כשלושים ושתים שנה הנהיג את עדתו במאקאווא, הרביץ תורה לתלמידים, אהב את הבריות וקירבם לתורה, ומצד שני לחם מלחמתה של תורה לשמור את צביון העיר ולשומרה מפני הרוחות החדשות שהיו מנשבות באותם הימים. והיו ידיו אמונה עד בוא השמש.
בשנת תש"ד נעצר בעלילה ע"י השוטרים הרשעים ובחסדי שמים הצליחו להשיג שחרורו אחרי השתדלות נמרצת מכל בני קהילתו, אך בריאתו התרופפה.
בתחילת חודש סיון נסע לדרוש ברופאים בעיר פעסט וחשב להתאושש במקצת בשלוה היחסית ששרתה בעיר הבירה. אך לא עלתה לו למצוא תרופה למחלתו וביום ה' פרשת בהעלותך, י"ז סיון תש"ד, השיב את נשמתו לבוראה.
למחרת ביום ערב שב"ק הובילו את ארונו בחזרה למאקאווא וערכו לו בני עירו לוויה בבכיה גדולה ונטמן באוהל בביה"ח. מפני הרעה נאסף הצדיק.
בגמר שבעת ימי האבל גירשו הרשעים ימ"ש את בני קהילת מאקאווא למחנות העבודה. זי"ע
גליון מחוברים
תחילת לימודו היתה בנייטרא ואחרי כן עבר ללמוד במטרסדורף בישיבתו המפורסמת של הגה"ק רבי שמואל עהרנפעלד בעל "חתן סופר". כבר אז נודע כקדוש ה' מכובד. התנהג בקדושה ובטהרה, והרבה לסגף את עצמו בתעניות ובכל מיני סיגופים. פעם אחת הזמינו רבו אליו והוכיחו על כך, שהרי אמרו חז"ל שתלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית!
בהגיעו לפרקו חזר לנייטרא ונשא את בתו של הרבני רבי אהרן שענפעלד, נכדת רבי מרדכי שענפעלד ראב"ד נייטרא בעמח"ס דברי יושר. אחרי נישואיו המשיך לישב באהלה של תורה והתמסר ללימודו בשקידה רבה. כעבור זמן הוכתר כדומ"ץ בנייטרא ורב חברת "מחזיקי תורה", וגם הרביץ תורה לתלמידים רבים.
כשלושים ושתים שנה הנהיג את עדתו במאקאווא, הרביץ תורה לתלמידים, אהב את הבריות וקירבם לתורה, ומצד שני לחם מלחמתה של תורה לשמור את צביון העיר ולשומרה מפני הרוחות החדשות שהיו מנשבות באותם הימים. והיו ידיו אמונה עד בוא השמש.
בשנת תש"ד נעצר בעלילה ע"י השוטרים הרשעים ובחסדי שמים הצליחו להשיג שחרורו אחרי השתדלות נמרצת מכל בני קהילתו, אך בריאתו התרופפה.
בתחילת חודש סיון נסע לדרוש ברופאים בעיר פעסט וחשב להתאושש במקצת בשלוה היחסית ששרתה בעיר הבירה. אך לא עלתה לו למצוא תרופה למחלתו וביום ה' פרשת בהעלותך, י"ז סיון תש"ד, השיב את נשמתו לבוראה.
למחרת ביום ערב שב"ק הובילו את ארונו בחזרה למאקאווא וערכו לו בני עירו לוויה בבכיה גדולה ונטמן באוהל בביה"ח. מפני הרעה נאסף הצדיק.
בגמר שבעת ימי האבל גירשו הרשעים ימ"ש את בני קהילת מאקאווא למחנות העבודה. זי"ע
גליון מחוברים
