כיבוד אב ואם - כבוד האח הגדול | הלכה ומנהג | פורום אוצר התורה כיבוד אב ואם - כבוד האח הגדול | הלכה ומנהג | פורום אוצר התורה

יחזקאל יחזקאלי

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
106
תודות
205
נקודות
40
נראה לי שזה נושא שלא כ"כ מדובר
זה דין דאורייתא שלומדים מ"ואת" מיותר גבי כבוד אב ואם, לרבות אחיך הגדול,
מה הדינים של מצווה זו, זה כבוד כמו להורים, מכניס מוציא מלביש ומאכיל, לא כ"כ נראה,
מה כן הביטוי המעשי של מצווה דאורייתא זו?
 
למה לא?
אני עכ''פ משתדל להקפיד בזה
למה לא כמו אבא?
מה זה שונה?
בגלל שזה ריבוי?
לא שמענו [עכ"פ אני] שאח גדול יצווה על אחיו להביא לו כוס מים והלה יהיה חייב,
או יישב על הספה וכשיהיה בא לו איזה ספר יגיד לאחד מאחיו שיביא לו,
שכל אלו הם חיובים דאו' באב ואם,
לכל היותר מקובל שהבכור אומר את זה לאחיו הקטן בתור בדיחה וכולם מחייכים,
ואולי צדיקים גדולים יזהרו לא לבזותו קצת יותר ממה שנזהרין בשאר בנ"א
אבל שכל ברייתא דאֵיזֶהוּ כָּבוֹד, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא,
נאמרה גם לאח גדול, לא שמעתי מי שנוהג כן ולא מי שאומר כן, חוץ מהרבנים @אוהב ספר @חיים ש.
 
אכן
ואכן
מקובל שהבכור אומר את זה לאחיו הקטן בתור בדיחה וכולם מחייכים
אבל אין זה אומר שאין זה הלכה למעשה,
יש עוד המון גברים שמקובל, וזהאחרת מהלכות מפורשות יותר מהריבוי של 'את'
(אגב, אני בכור, כך שאין לי אפשרות לקיים א"ז)
 
מה כן הביטוי המעשי של מצווה דאורייתא זו?​
מתוך "ילקוט יוסף"

יג אין צריך לכבד את האח הגדול ככבוד אביו ואמו ממש, אלא שלא יבזהו בדברים, וכן לעמוד מפניו בעת שעולה לקרוא בספר תורה, וכדומה. אבל אין חיוב לכבדו כמו אביו ממש. ומן הדין אח קטן צריך לעמוד מפני אח גדול ממנו המגיע לידו תוך ד' אמותיו, אך רבים לא נהגו להקפיד בזה, ובפרט באחים צעירים, וסומכים על מחילת האח לכבדו בדבר הנראה כתמוה בעיני הבריות. [וכסברת הרב ערוך השלחן לגבי אביו]. וכן אין חיוב מורא מפני אחיו הגדול, ולכן מותר לקוראו בשמו, ולסתור דבריו, ולשבת במקומו הקבוע. ומכל מקום אם האח הגדול בן תורה יוסיף לו תאר "רבי" פלוני. וכשעולה לתורה האח הגדול, יעמדו לכבודו כל אחיו עד שיסיים קריאת התורה, וזה בכלל המצוה לכבד את האח הגדול. וכן המנהג. וכן יש לנהוג עם אחי האב, ואחי האם, ובעל האם, לחלוק להם כבוד. [ילקו"י כיבוד או"א פרק יד סעיף יג מהדורת תשס"א כרך ב' עמוד תפה]

אמנם לאידך גיסא כתב

יט אם אחיו הגדול אומר לו השקני מים, ובעל אמו אומר לו השקני מים, אם שני האחים הם מאם אחת, יש לומר לאח הקטן, הנח כבוד אחיך הגדול ועסוק בכבוד בעל אמך, שאתה ואחיך חייבים בכבודו. ואפילו אם האחים הם משתי אמהות, והאח הגדול אינו חייב בכבוד בעל האם, מכל מקום כיון שבעל האם, חייבים בכבודו מן התורה, כבוד בעל האם קודם לכבוד האח. [ילקו"י כיבוד או"א פרק יד סעיף יט]

וכעת צ"ע
 
מה כן הביטוי המעשי של מצווה דאורייתא זו?
ועוד כתב בילקוט יוסף שם

יב חייב אדם לכבד את אחיו הגדול ממנו, בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו. ואף שהאח הקטן תלמיד חכם יותר מהגדול, אפילו הכי האח הקטן צריך לכבד את האח הגדול. וגם הוא יכבדו בגלל תורתו. וכן חייב לכבד את אחותו הגדולה. וכן באחים תאומים צריך הקטן לכבד את האח שנולד לפניו. וכן חייב לפרנס את אחיו הגדול בתורת צדקה, או מכספי מעשר כספים, אם הוא עני ואין לו בנים שיפרנסו אותו. ואחים שיש להם אח שהוא תלמיד חכם ראוי שיחזיקו בידו כדי שיוכל לעסוק בתורה. ומלבד שיקבלו שכר טוב בעמלם ישאו ברכה מאת אביהם ואמם, שאין לך כיבוד אב ואם גדול מזה. [ילקו"י כיבוד או"א פרק יד סעיף יב מהדורת תשס"א כרך ב' עמוד תעו]​
 
(אגב, אני בכור, כך שאין לי אפשרות לקיים א"ז)
ניחשתי כך כבר שראיתי למעלה את הגישה המחמירה שלך,
רק תמוה מדוע הגמ' בקידושין משבחת את מי שלא חמאן,
הרי מסתבר שיש לו גם אחים גדולים וממילא נשאר באותו החיוב, וצ"ע

מ"מ ראה כאן בקישור כמה הבדלים, למשל ליכא למאן דאמר שאסור לקרוא לו בשמו הפרטי - בשונה מההורים,
ולרמב"ן כל החיוב הוא רק כשהאבא חי כי זה כבוד האבא, כל מה שנאמר זה לכבד את האבא בכך שמכבדים את האח הגדול ותו לא,
גם לרמב"ם שאומר שהחיוב גם אחרי שהאבא מת ס"ל שכל החיוב הוא רק מדרבנן,

בפשטות לענ"ד גם אם זה דאו' שכל החיוב הוא לכבד במה שמקובל וראוי, למשל לתת לו מנה ראשון צריך, אבל לשים לו נעליים, לא.
 
האם כבוד אחיו הגדול זה רק כבוד או גם מורא, שלא ישב במקומו ולא יסתור דבריו.
כי אצל אשה נשואה חילקו בין מורא שחייבת וכבוד שפטורה כיון שהיא תחת בעלה
 
כי אצל אשה נשואה חילקו בין מורא שחייבת וכבוד שפטורה כיון שהיא תחת בעלה
שם הטעם ברור, כפי שעולה מתוך דבריך שכבוד אין סיפק בידה מחמת בעלה, משא"כ במורא שלא שייך טעם זה

ואינו שייך בכבוד אחיו הגדול
 
תמוה
זה נראה כאילו כבוד האח הגדול הוא מדרבנן
וכעת נר' בע"ה
שמה שכתב בילקו"י
יג אין צריך לכבד את האח הגדול ככבוד אביו ואמו ממש
היינו מדאורייתא, דאין חיובו ככבוד אביו ואמו ממש
ומש"כ
יט אם אחיו הגדול אומר לו השקני מים,
דנר' דהוא ככבוד אביו ואמו אינו מדאורייתא ולכך
מכל מקום כיון שבעל האם, חייבים בכבודו מן התורה, כבוד בעל האם קודם לכבוד האח
 
נראה לי שזה נושא שלא כ"כ מדובר
זה דין דאורייתא שלומדים מ"ואת" מיותר גבי כבוד אב ואם, לרבות אחיך הגדול,
מה הדינים של מצווה זו, זה כבוד כמו להורים, מכניס מוציא מלביש ומאכיל, לא כ"כ נראה,
מה כן הביטוי המעשי של מצווה דאורייתא זו?
והרמב"ם כתב
ומדברי סופרים שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו.

ומש"כ שהוא מד"ס מסתברא דלטעמי' הוא.​
 
נראה לי שזה נושא שלא כ"כ מדובר
זה דין דאורייתא שלומדים מ"ואת" מיותר גבי כבוד אב ואם, לרבות אחיך הגדול,
מה הדינים של מצווה זו, זה כבוד כמו להורים, מכניס מוציא מלביש ומאכיל, לא כ"כ נראה,
מה כן הביטוי המעשי של מצווה דאורייתא זו?
אינו סותר את דבריו
 
אינו מדין כבוד אב, אלא מדין מורא האב, ומנין שנוהג באח?
וראה
האם כבוד אחיו הגדול זה רק כבוד או גם מורא, שלא ישב במקומו ולא יסתור דבריו.
ובילקו"י שהובא לעיל כ'
וכן אין חיוב מורא מפני אחיו הגדול, ולכן מותר לקוראו בשמו, ולסתור דבריו, ולשבת במקומו הקבוע.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון