כוונה בברכות

[הכהן הגדול]

אשמח למקורות וציטוטים בגודל אמירת הברכות בכוונה!

 

[הכהן הגדול]

בגמ' [ברכות מז.] איתא "לא יזרוק ברכה מפיו" ופירש"י – שלא יברך במהירות שדומה עליו כמשא ואינו מברך אלא משום שחוק קבוע הוא לו. וכ"ה במאירי "והמברך לא יברך דרך הדיטות ר"ל שיזרוק הברכה מפיו במהירות כמי שנושא משוי ורוצה לפרקו אלא במתון ובכונה שלמה".

והנה כתב בעל סדר היום "כשאדם השפל משגיח עליו ומתבונן בברכותיו לומר אותן כראוי הבל אותן ברכות עולה ובוקע כל האוירים עד שמגיע לפני כסא כבודו, והקב"ה כביכול מתעלה בו ושמח בו שמחה גדולה... ומכין לו מחיה ומזון ונותן טרף לביתו פותח את ידיו ומשפיע לכל חי רצון אבל פחות ממאה ברכות ואין הדבר נגמר כאשר ידוע ליודעי חן".

ובביאור גודל פעולת הברכה ומדוע צריך כ"כ לכוין בהם כתב ר' חיים מוולאז'ין בספרו נפש החיים [ש"ב פ"י] וז"ל: "כל תיבה מהתפילה או של איזה ברכה היא העולה למעלה מעלה על ידי מארי קלין וגדפין דנטליו לה לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה, [תרגום: תיבות התפילות והברכות מגיעות למעלה לרבדים רוחניים של הבריאה והן מתעלות מדרגה לדרגה ופועלות שפע קדושה לעולמות העליונות] והוא [האדם המתפלל והמברך] נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות והמשכיל יבין מדעתו שלא לחנם הצרכו לתקון תחינה קטנה ותפלה קצרה כזו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים, אלא שהמה השיגו ברוח קדשם והשגת נבואתם העליונה ונהירא להו שבילין דכל סדרי בראשית ופרקי המרכבה לזאת יסדו ותקנו מטבע ברכות והתפלות באלו התיבות דוקא מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם אשר היא נצרכת מאד לתקון רבוי עולמות וכוחות עליונים וסדור המרכבה וכמאמרם ז"ל העבודה צורך גבוה".