אלול 'כיצד אתה מדבר? הרי עכשיו אלול!' ר"ב פינקל (1 צופה)

[יישר כח גדול]

אלול! ידועה הקריאה המיוחדת בעולם הישיבות, לעורר על בואו של החודש הגדול והנורא. רבי ישראל סלנטר זי"ע, אבי תנועת המוסר תיאר לפני מאה וחמישים שנה: 'מלפנים, כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קדוש אלול'.

'עד היום', אמר רבי ישראל סלנטר בזקנותו, 'מהדהדת באוזניי קריאות אחותי כששיחקתי בארגז החול בעודי ילד: 'ישראל, מה לך משחֵק? הן חודש אלול היום, אפילו הדגים בים רועדים ממנו!'

מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל (דרכי החיזוק מס' 165) סיפר, כי לפני שנים רבות שמע מאדם זקן שהיה גר בעיר 'סלוצק', כי לפני כמאה שנה, כאשר היתה פורצת מריבה בשוק בין העגלונים, היה האחד גוער בחבירו: 'כיצד אתה מדבר? הרי עכשיו אלול!'. כך שאפילו האנשים הפשוטים היו מרגישים את יראת הדין של חודש אלול.

כך אולי רבים מאיתנו חשים באימה ופחד בימים אלו, ומחכים רק שיעברו ויחלפו מן העולם.

'אך זו טעות חמורה ונוראה', זעק הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א משגיח בישיבת מיר, ואמר: 'עלינו לדעת שבדורות הקודמים הפחד מיום הדין היה מעורר את האנשים ומביא אותם להתקרב לה', אך המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל, בכל עת שהיה מדבר על אימת הדין, היה קורא לאלול 'הימים הנחמדים'. אלול זה חודש נחמד ונעים.

אלול הוא מתנה גדולה ואהובה מה' יתברך. אין הכוונה חלילה שהאדם צריך להיות אדיש ולא לירא מהדין, וודאי שאין זו הכוונה. הרי אם נראה אדם שנכנס לים סוער כשהדגל השחור מתנופף ברוח, ומתחיל להתרחק מהחוף. מיד נזעק לעברו שיחזור חזרה אל החוף, שהרי אם ימשיך להיכנס פנימה לים, הוא עלול חלילה למות.

'אבל', ממשיך הרב פינקל שליט"א, 'חשוב לדעת שאלול זה לא 'ימי הלחץ' לא 'ימי המתח', אלא דווקא 'ימי הרחמים והסליחות'. רחמים! סליחה! עוזרים לך להתכונן כמו שצריך.

אלו ימים כל כך יפים, צריך להיכנס לאלול עם יראה, אבל יחד איתה צריך להיכנס אליו גם עם שמחה גדולה.

נביא משל שיסביר לנו בדיוק מהו אלול:

נתאר לעצמנו אדם שיש לו משפט והוא עלול להישלח למאסר עולם, או אולי לקבל עונש יותר גרוע חלילה.

הוא מוזמן לבית המשפט חודש לפני הדיון בעניינו, והפקיד אומר לו שיו"ר צוות השופטים מחפש אותו. יש לו פגישה אישית עם השופט הראשי, בחשאי.

השופט פונה אליו בשקט ואומר לו: 'שמע חבר, המשפט שלך הולך להיות מאוד קשה, וזה לא פשוט לעבור אותו. אך אני רוצה לתת לך עצות מה לעשות שתצא זכאי ללא מאסר עולם', אומר לו השופט, 'שאם תציית להן, אני מבטיח לך שתעבור בשלום'.

האיש הזה פונה לשופט ושואל אותו:

'אמור נא לי בבקשה, מדוע זכיתי שאתה כל כך עוזר לי?', מסיר השופט את הכובע ומחייך: 'אני דוד שלך! הדוד שאוהב אותך ואכפת לו ממך. לכן אני מגלה לך מה עליך לעשות כדי להצליח במשפט הלא קל הזה'.

אותו אדם נרגש לראות שהדוד שלו הוא השופט שלו, ומביט ברשימה שקיבל ממנו כיצד להינצל בדין – ורואה עצות לא כל כך קלות, אשר צריך להתאמץ לבצען, אך הן אפשריות.

כעת אמרו: מה תהיה תגובת אותו אדם? – האם הוא יפחד מהמשפט? האם ירעד מהשופט ויפחד? – ממש לא. הוא יבין שיש לו פה הזדמנות פז, השופט הוא דוד שלו, וברשותו להינצל מהמאסר עולם שהביא על עצמו.

מסיים הרב פינקל שליט"א: 'רבותיי, הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו העניק לנו את חודש אלול לפני יום הדין, כדי שנוכל לתקן את מעשינו.

בדיוק כמו אותו משל, כך אנו צריכים להיות מאושרים באלול. איזה יופי! יש לנו אפשרות לתקן את המעוות, יש לנו אפשרות להתכונן בצורה מיטבית לקראת המשפט הגורלי.

כמובן שצריך להיות חרדים ופוחדים מיום הדין עצמו, אבל צריך לגשת ליום הדין כמו בן שבא להישפט אצל אביו, צריך פחד, ומתוך פחד צריך גם תקווה וביטחון, לדעת שאנחנו בטוחים שהקב"ה מטה כלפי חסד, שמכל השופטים בעולם, לא יכולנו לבחור שופט טוב יותר.

הקב"ה שהוא השופט בעצמו, נותן לנו עצה ואומר: 'אני לדודי ודודי לי' – תתקרב אליי בדבר קטן, ואז אני אתקרב אליך במשפט ואוציא אותך זכאי לשנה טובה. וכעת תאמרו, מי יוותר על זכות ומתנה גדולה שכזו?…

אמרו דרשנים של דורנו: 'אומרים כי באלול 'הדגים שבים רועדים', אך מי אמר שכן הדבר?!… אולי הם רוקדים בים, אך זה נראה כאילו הם רועדים?!'

אלא שיש לומר, שבימים אלו הדגים רוקדים מאושר, איזו זכות, איזו התרגשות, עם ישראל יכול להיטהר מכל העוונות, אך הם גם רועדים מחשש ופחד שמא לא יעשו תשובה חס ושלום.

 

[אבא ביתך]

כעין הנ"ל אמרתי לפרש בס"ד דברי הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט, והיינו שראש השנה הוא יום דין מצד עצמו, בין אם נדע שהוא כך ובין לא, והנה ב' מיני משפט הם, משפט נקמה וכילוי ומשפט תיקון, משפט נקמה וכילוי הוא כאשר סר חינו של אדם בעיני המלך והוא מצווה על המשטרה החשאית לעקוב אחריו ולתעד כל מכשוליו, ואז ביום אחד פורצים לביתו באישון ליל ומטיחים בפניו כל עוולותיו כשהכל מתועד מבלי יכולת להנצל מהדין, ואז משליכים את האומלל שאין לו פתחון פה לבור תחתיות עד יומו האחרון, ולעומתו משפט של תיקון מודיעים עליו תחילה, למשל בעבירים קול בין סוחרי העיר שבעוד חודש יגיעו פקידי המלך לבקר את ספרי החשבון ולבדוק שהמס משולם כראוי, ואז בודאי המשפט בא לגרום שהאזרח יתקן מעשיו ויבא למשפט באופן שסידר הכל כראוי לפי החק והמשפט.
ומשפט של ראש השנה מטרתו הוא תיקון הדרכים, ועל כן, כיון שראה השי"ת שטובת ברואיו - שהוא חפץ בהצדקם - לדעת מדרכי המשפט, על כן, כדי שלא יווצר מצב של מגיד פשע שעומד ואין נגדו מליץ יושר, על כן הגיד השי"ת לישראל דבר חק ומשפט, והיינו מהות היום שחק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, ובזה ישיג רצונו, וצדקנו במשפט המלך המשפט, שנצא חנונים בדין.