כתוב בזהר (ח"ב דף קפ"ח א) שר' חייא אמר דרשה וכשהוא גמר את הדרשה שאלו ר' יוסי
"ממאן שמעת לה, אמר ליה יומא חדא הוינא אזיל בארחא, ושמענא וחמינא ליה לרב המנונא סבא (נ"א לרבי שמעון), דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא" - בתרגום חופשי "ממי שמעת והשיב לו מרב המנונא סבא (נ"א מר' שמעון).
ולכאו' קשה מדוע ר' חייא לא אמר בתחילה ששמע זאת ממי ששמע והלא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
והשיב ע"ז הר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של האדמו"ר מחב"ד זי"ע). שעניין כל האומר דבר בשם אומרו היינו דווקא אם נאמר למי שמצטט בשמו, אך אם שמע בדרך אגב אין עניין כזה וכאן ר' המנונא אמר זאת לר' אחא אלא שר' חייא במקרא שמע זאת.
"ממאן שמעת לה, אמר ליה יומא חדא הוינא אזיל בארחא, ושמענא וחמינא ליה לרב המנונא סבא (נ"א לרבי שמעון), דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא" - בתרגום חופשי "ממי שמעת והשיב לו מרב המנונא סבא (נ"א מר' שמעון).
ולכאו' קשה מדוע ר' חייא לא אמר בתחילה ששמע זאת ממי ששמע והלא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
והשיב ע"ז הר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של האדמו"ר מחב"ד זי"ע). שעניין כל האומר דבר בשם אומרו היינו דווקא אם נאמר למי שמצטט בשמו, אך אם שמע בדרך אגב אין עניין כזה וכאן ר' המנונא אמר זאת לר' אחא אלא שר' חייא במקרא שמע זאת.