כל האומר דבר בשם אומרו - האומר לו דווקא. (1 צופה)

[י"ג מידות]

כתוב בזהר (ח"ב דף קפ"ח א) שר' חייא אמר דרשה וכשהוא גמר את הדרשה שאלו ר' יוסי
"ממאן שמעת לה, אמר ליה יומא חדא הוינא אזיל בארחא, ושמענא וחמינא ליה לרב המנונא סבא (נ"א לרבי שמעון), דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא" - בתרגום חופשי "ממי שמעת והשיב לו מרב המנונא סבא (נ"א מר' שמעון).

ולכאו' קשה מדוע ר' חייא לא אמר בתחילה ששמע זאת ממי ששמע והלא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

והשיב ע"ז הר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של האדמו"ר מחב"ד זי"ע). שעניין כל האומר דבר בשם אומרו היינו דווקא אם נאמר למי שמצטט בשמו, אך אם שמע בדרך אגב אין עניין כזה וכאן ר' המנונא אמר זאת לר' אחא אלא שר' חייא במקרא שמע זאת.

 

[אוהב ספר]

והשיב ע"ז הר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של האדמו"ר מחב"ד זי"ע). שעניין כל האומר דבר בשם אומרו היינו דווקא אם נאמר למי שמצטט בשמו, אך אם שמע בדרך אגב אין עניין כזה וכאן ר' המנונא אמר זאת לר' אחא אלא שר' חייא במקרא שמע זאת.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות מבואר בנזיר נו: לא כך

 

[כשר]

אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
מעניין למה במשפט הזה העולם לא אומר שזה רבי אלעזר א"ר חנינא אמר אותו

 

[מנחם1]

בפשטות מבואר בנזיר נו: לא כך

לחץ כדי לכווץ...

נא הסבר לקטני העם מה מצאת שם.

 

[אוהב ספר]

נא הסבר לקטני העם מה מצאת שם.

לחץ כדי לכווץ...

אמר רבי אליעזר כשהלכתי לערדסקיא מצאתי את ר' יהושע בן פתר ראש שהיה יושב ודן לפני ר"מ בהלכה כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה משום ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה משום ביאת מקדש אמר לו אל תהא זו קלה משרץ אמרתי לו כלום אתה בקי ברבי יהושע בר ממל אמר לי הן כך אמר לי רבי יהושע בר ממל משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייב עליה משום ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה משום ביאת מקדש הוי משום רבי יהושע בר ממל גמיר לה אמרו שמע מינה כל שמעתתא דמתאמרה בבי תלתא קדמאי ובתראי אמרינן מציעאי לא אמרינן

ומבואר דר''א רק שמע את ר' יהושע בן פתר ראש דן לפני ר''מ, ואעפ''כ אמר בשם אומרו ומבו' בגמ' דזה עם כל הגדרים דדין זה