פורים כל הפושט יד נותנים לו מה המקור? (2 צופים)

[בער ולא איש]

ידוע ומפורסם בכל העולם, שפורים זמן מסוגל לישועותף ואומרים על זה כל הפושט יד נותנים לו, וכך גם כלפי מעלה, שאלתי היא האם זה מופיע באיזה מקום, לפי מה שחיפשתי הרבה -לא מצאתי מקור ברור כלל, אנא, אל תקחו את הדברים להביא קאלטקייט, רק טוב לדעת למה יש מקור ולמה אין, דכירנא, אאמו"ר היה לוקח אותנו לכותל ביום הפורים, היה ריק שם לחלוטין, היה לי מצלמה אז, ויש לי את התמונה שילמתי שם בפורים, כל הרחבה ריקה, היום יש אלפים...
עיין בחידושי הרי"ם על פורים, שם יש דברים חריפים על הענין, ע"ש.
ושוב, מי שיודע מקור, אנא יודיע.

 

[תורה תמימה]

לא מצאתי מקור ברור כלל,

לחץ כדי לכווץ...

אאל"ט ערוך השולחן.

דכירנא, אאמו"ר היה לוקח אותנו לכותל ביום הפורים, היה ריק שם לחלוטין, היה לי מצלמה אז, ויש לי את התמונה שילמתי שם בפורים, כל הרחבה ריקה, היום יש אלפים...

לחץ כדי לכווץ...

??

 

[התורה]

ידוע ומפורסם בכל העולם, שפורים זמן מסוגל לישועותף ואומרים על זה כל הפושט יד נותנים לו, וכך גם כלפי מעלה, שאלתי היא האם זה מופיע באיזה מקום, לפי מה שחיפשתי הרבה -לא מצאתי מקור ברור כלל, אנא, אל תקחו את הדברים להביא קאלטקייט, רק טוב לדעת למה יש מקור ולמה אין, דכירנא, אאמו"ר היה לוקח אותנו לכותל ביום הפורים, היה ריק שם לחלוטין, היה לי מצלמה אז, ויש לי את התמונה שילמתי שם בפורים, כל הרחבה ריקה, היום יש אלפים...
עיין בחידושי הרי"ם על פורים, שם יש דברים חריפים על הענין, ע"ש.
ושוב, מי שיודע מקור, אנא יודיע.

לחץ כדי לכווץ...

תלמוד ירושלמי מגילה א׳:ד׳:ב׳-ו׳
מגבת פורים לפורים א"ר לעזר ובלבד שלא ישנה ממנה העני רצועה למנעלו אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו

 

[התורה]

חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף עח עמוד ב
בירושלמי דמסכת מגילה בפרק קמא אמרינן
אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו,
כלומר שאין מדקדקין בדבר לומר אם הוא עני וראוי ליתן לו אם לאו
אלא נותנים לכל אדם שיבא ויתבע,
שאין יום זה מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה ומנות
שהרי אף בעשירים כתיב ומשלוח מנות איש לרעהו.​

 

[אמר ליה]

בפרי צדיק לר' צדוק הכהן בעניני פורים כתב בזה"ל "אין מדקדקין במעות פורים וכו' והקב"ה כביכול ג"כ מקיים את המצוות, ונותן צדקה לכל דורשי ישועתו בכל העניינים" עכ"ל. וכעיי"ז בחידושי הרי"ם (עניני פורים) כפי שהזכירו.
ולכאו' נראה בפשוטם של דברים שידוע דברי רז"ל (רחמ"ל ועוד) שבכל מועד חוזרת ההשפעה (האור) שהיה בעת ההוא, וכיון שבימים ההם הקב"ה נענה לישראל ושמע תפילתם, כך בזמן הזה הקב"ה שומע תפילות ישראל. וכבר כתב בקב הישר (סי' צ"ז) על יום תענית אסתר שהוא מסוגל לתפילה עד מאוד וז"ל "יום זה של תענית אסתר מסוגל מאוד שתקובל תפילתנו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך יתפלל וכו' ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ויקובל תפלתו ברצון", ולאחמ"כ המשיך דיום תענית אסתר הוא יום של "רצון ואהבה", ולכן מסוגל יום זה שיתקבלו בו התפילות, כי לא רק לאסתר המלכה הושיט המלך מלכו של עולם את שרביט הזהב, אלא לכל אלו דמתחברין בהדה, דהיינו עדת ישראל השרויים בגלות וסובלים צער למען כבוד שמו וכו'".
ולכאו' נראה דכמו שביום תענית אסתר הוא כך, עאכו"כ ביום הפורים שבו היתה הישועה הגדולה לכל ישראל, בודאי שהקב"ה שומע התפילות ומקבלן מיד.

 

[אם עובדו כראוי]

משער הכוונות פורים

הא' - בחינת ההארת היסוד ההוא דאבא ברחל לצורך תיקון בנין פרצופה, כי לכן נכנסים המוחין הנזכר בה כדי להגדילה ולעשותה פרצוף כנזכר. וזה נעשה בסוד מתנות לאביונים, כי רחל נקראת 'עני ואביון', והיסוד דאבא הנקרא 'צדיק' נותן לה צדקה ומתנות. והארות הזה מתקיים ע"י שאנו נותנים למטה מתנות לאביונים. ועל ידי מצוה זו נעשה דוגמתה למעלה.

ובהמשך שם

וגם מ"ש רז"ל כי בימי הפורים נותנים לכל מי שפושט ידו - הענין הוא, כי הגבאי של צדקה הוא היסוד, ובימי החול אשר הוא יסוד דז"א צריך לראות למי נותן הצדקה. אבל עתה שהוא יסוד דאבא הארה גדולה - אין להקפיד, אלא כל מי שפושט ידו נותנים.

 

[אברך מישיבת מיר]

יעוי' בלשון היסוד ושורש העבודה (שי"ב פ"ו) שכתב, וז"ל: וכל הפושט יד לטול, אף שיודעין בו שאינו צריך לטול צדקה, נותנים, כי במדה זו של ותרנות ביום זה עושה תקונים גדולים בעולמות העליונים הקדושים, ע"כ.

 

[האיש השרוי בשמחה]

לא הבנתי זה שו''ע מפורש
שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצד
סעיף ג
אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו; (י) ו ובמקום שנהגו ליתן (יא) <ב> אף לא"י, נותנים.

 

[אמר ליה]

הא פשיטא שלגבי מעות פורים הוא שו"ע מפורש ומקורו מהירושלמי כמו שהביאו. אך לכאו' כוונת המעורר שליט"א מנ"ל שאזיל על תפילה ובקשה.

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד חידוש מצאתי בדין זה מה שכתב הפחד יצחק (פורים - עניינים ענין טז אות א) בפורים כל הפושט יד נותנים לו1. הרבותא של המימרא הזו נאמרת היא גם על הנותן וגם על המקבל. הנותן נותן מבלי בדיקה אם המקבל ראוי הוא לקבל; וכמו כן, שפיר לו לאדם להעמיד עצמו כמקבל, אף על פי שהוא יודע בנפשו שקבלה זו אינה ראויה לו.

 

[בער ולא איש]

פליאה דעת ממני על הרבנים הכותבים, חשבתי שברור מספיק מה שאני שואל, הישועות, הענין שגם כלפי מעלה נאמר ענין זה... לא לענין הלכה של מתנות לאביונים.
אכן, היה מי שהביא מפרי צדיק, אם אכן מופיע שם, זה מקור יפה. משעה"כ - לא ממש הנקודה ששאלתי.
מי שהוא כתב שכן הוא בחידושי הרי"ם, הייתי ממליץ לו לראות בפנים, כי שם כמעט כתוב ההיפך, העיקר בפורים הוא השמחה, ולא לפעול ישועות, טוב לנו לקיים מצות חז"ל ולשמוח, ולא לעסוק בישועות.
מי שציין סימני שאלה על מש"כ על הכותל, תמה על שהיה ריק לגמרי לפני שלושים שנה, או מש"כ שהיום יש שם אלפים? שניהם עובדות פשוטות.
תודה

 

[אם עובדו כראוי]

פליאה דעת ממני על הרבנים הכותבים, חשבתי שברור מספיק מה שאני שואל, הישועות, הענין שגם כלפי מעלה נאמר ענין זה... לא לענין הלכה של מתנות לאביונים.
אכן, היה מי שהביא מפרי צדיק, אם אכן מופיע שם, זה מקור יפה. משעה"כ - לא ממש הנקודה ששאלתי.

לחץ כדי לכווץ...

בתור איש ולא בער ודאי אתה אמור להבין שהבינו אותך מצויין והשיבו לשאלתך.

וזה נעשה בסוד מתנות לאביונים, כי רחל נקראת 'עני ואביון', והיסוד דאבא הנקרא 'צדיק' נותן לה צדקה ומתנות

לחץ כדי לכווץ...

וכל מה שהובא הביאור הוא שביום זה יש השפעה שחורגת מהגבולות 'יסוד דאבא' והיא מתעוררת בעיקר ע''י מצוות מתנות לאבייונים
וזה שניתנה לנו מצוות מתנות לאביונים זה בשביל להמשיך את ההשפעה הזו.

והדברים פשוטים מאוד

 

[אברך מישיבת מיר]

פליאה דעת ממני על הרבנים הכותבים, חשבתי שברור מספיק מה שאני שואל, הישועות, הענין שגם כלפי מעלה נאמר ענין זה... לא לענין הלכה של מתנות לאביונים.
אכן, היה מי שהביא מפרי צדיק, אם אכן מופיע שם, זה מקור יפה. משעה"כ - לא ממש הנקודה ששאלתי.
מי שהוא כתב שכן הוא בחידושי הרי"ם, הייתי ממליץ לו לראות בפנים, כי שם כמעט כתוב ההיפך, העיקר בפורים הוא השמחה, ולא לפעול ישועות, טוב לנו לקיים מצות חז"ל ולשמוח, ולא לעסוק בישועות.
מי שציין סימני שאלה על מש"כ על הכותל, תמה על שהיה ריק לגמרי לפני שלושים שנה, או מש"כ שהיום יש שם אלפים? שניהם עובדות פשוטות.
תודה

לחץ כדי לכווץ...

נחלקו בזה הראונים בבבא מציעא ע"ח ויעוי' בריטב"א המיוחסים בשם הראב"י שפירש שאיירי האי ירושלמי לגבי מתנות לאביונים וכן מבואר בחתם סופר בדרשוךתת בכמה מקומות

 

[בער ולא איש]

אמר לי יהודי, שיש ענין של והלכת בדרכיו, כמו שהקב"ה כל הפושט יד נותן לו, כך בני אדם צריכים לנהוג גם כן......