דברי התלמיד

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
105
תודות
292
נקודות
56
א. ידוע שעם ישראל במצרים היו שקועים במ'ט שערי טומאה לפני מתן תורה איך נכנסו לשערי טומאה.? ועוד צ"ב שהרי מבואר שלא שינו שמם לשונם ולבושם וא"כ הרי שמרו עצמם שלא ליטמא ומה הם השערים הללו שנכנסו בהם.

ב. רש"י (שמות יב ו) עה"פ "והיה לכם למשמרת" - זה לשון בקור, שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה.
ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים, מה שלא צוה כן בפסח דורות? - היה ר' מתיא בן חרש אומר: הרי הוא אומר (יחזקאל טז): "ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים", הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר (שם) "ואת ערום ועריה". ונתן להם שתי מצות, דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה, שנאמר (שם) "מתבוססת בדמיך", בשני דמים. ואומר (זכריה ט): "גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו". ושהיו שטופים באלילים, אמר להם (שמות יב כא): "משכו וקחו לכם" - משכו ידיכם מאלילים וקחו לכם צאן של מצוה.

קשה מה זה מתרץ וכי בגלל שהגיע עת דודים וניתנו להם שתי מצות צריכים ביקור?
ועוד אם הגיע שבועה שנשבעתי וכו' זה סיבה לגאולה ולמה היו צריכים להגאל ע"י שתי מצות?
 
א. ידוע שעם ישראל במצרים היו שקועים במ'ט שערי טומאה לפני מתן תורה איך נכנסו לשערי טומאה.? ועוד צ"ב שהרי מבואר שלא שינו שמם לשונם ולבושם וא"כ הרי שמרו עצמם שלא ליטמא ומה הם השערים הללו שנכנסו בהם.
שאלה טובה, אבל הדבר היחיד שהם 'קיימו' הוא שלא שינו שמותם ולשונם וכו' - שהם יסודות ביהדות
הם חטאו, והיו ערומים מן המצוות (וידוע הבור ריק אין בו מים אבל נחשים וכו') וע"ז אמרו "שדיים נכונו ושיערך צימח" - כלומר פנים ולבוש יהודי יש לכם "ואת ערום וערייה" מן המצוות. ואם נוסיף את העובדה שהיו לפני מתן תורה - לפני היותם לעם, לפני שקיבלו על עצמם את תורת השם בחיוב בכלל. (ראה אוה"ח שמות ג ח בעניין ההבדל בינם לבינינו)
עבדו ע"ז. כמו"כ ידוע שקטרגה מידת הדין "הללו עובדי ע"ז". ובמד' (שה"ש רבה ו ז) איתא "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה" איזה "עבודה קשה" קשה הי להם לפרוש מהע"ז!
וירדו בהרבה מאוד מדרגות רוחניות - עקב חטאיהם ולימוד דרכם של שכניהם המצריים הטמאים,
לבד מהעובדה שהתבוללו! וכן 'לא שמעו אל משה' הם היו מחוסרי אמנה.

אביא כמה מקורות לעניין ודוגמאות לחטאים
 
נערך לאחרונה:
ועוד אם הגיע שבועה שנשבעתי וכו' זה סיבה לגאולה ולמה היו צריכים להגאל ע"י שתי מצות?
על זה יש לי תשובה על הראשונה לא כעת
הקב"ה קבע ב'מחשבתו' שיגאלו ישראל אחר 400 שנה בברית ביה"ב, ועקב שיעבודת הקשה כידוע התקצר ל רד"ו שנה.
הגיע עת גאולתם, אבל ישראל לא ראויים לכך, יש כאן התנגשות בין בחירת האדם לבין הבטחת קוב"ה
ממש ממש כמו בימינו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"
שאמרו ז"ל (סנהד' צז:) "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, אך מה נעשה אם לא ישובו מעמיד להם מלך שגזירותיו קשות כהמן והוא משיבם בתשובה! למה כי אינם נגאלין אלא בתשובה!
אתה רואה שהקב"ה הופך עולמות לקיים מחשבתו גם שזה פחות מסתדר

מעניין לעניין
יש זוה"ק שמספר על ייסוריו של איוב, ואומר שהם באו בדיוק כשישראל עמדו לפני הים ורהב שרו של ים עמד וקטרג "הללו והללו" מיד ויאמר אלו' אל השטן "השמת ליבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בכל הארץ?" (תחילת ספר איוב) מיד הלך השטן להתעסק בעניינו ובנ"י עוברים ביבשה בתוך הים
 
קשה מה זה מתרץ וכי בגלל שהגיע עת דודים וניתנו להם שתי מצות צריכים ביקור?
ענין קרבן פסח ויציא"מ ע"פ חסידות, מבואר בבני יששכר חודש ניסן, שעיקר יציא"מ היה להוכיח לבנ"י ולמצרים, שהעולם מתנהג בהשגחה פרטית,
שמצרים סברו שהעולם מתנהג ע"פ מזלות, ולכן צוה ה' לקחת טלה בחודש ניסן שהוא א' למזלות, ודוקא טלה שבחודש ניסן מזלו ושליטתו,
ולקושרו למיטה ע"מ שמצרים יראו שאין למזל שום שליטה, וכן לשוחטו בי"ד לחודש שאז הלבנה במילואה רומז על גודל המזל.
כ"ז כתבתי ע"פ הזכרון, ואקוה שלא שיניתי כלום.
ועל פי זה אפ"ל שמאחר שהגיע עת דודים, שעניינה השגחה פרטית, נצטווינו על הביקור ע"מ להראות למצרים ולהחדיר בנו הענין הנ"ל.
 
ענין קרבן פסח ויציא"מ ע"פ חסידות, מבואר בבני יששכר חודש ניסן, שעיקר יציא"מ היה להוכיח לבנ"י ולמצרים, שהעולם מתנהג בהשגחה פרטית,
שמצרים סברו שהעולם מתנהג ע"פ מזלות, ולכן צוה ה' לקחת טלה בחודש ניסן שהוא א' למזלות, ודוקא טלה שבחודש ניסן מזלו ושליטתו,
ולקושרו למיטה ע"מ שמצרים יראו שאין למזל שום שליטה, וכן לשוחטו בי"ד לחודש שאז הלבנה במילואה רומז על גודל המזל.
כ"ז כתבתי ע"פ הזכרון, ואקוה שלא שיניתי כלום.
ועל פי זה אפ"ל שמאחר שהגיע עת דודים, שעניינה השגחה פרטית, נצטווינו על הביקור ע"מ להראות למצרים ולהחדיר בנו הענין הנ"ל.
וזה מסתדר יפה
כי כל הטעם של "מישכו וקחו לכם צאן" היה בדווקא שיראו אותו המצרים זמן רב ואיתרחיש ניסא באותו היום - שבת י' ניסן- ואתקרי שבת הגדול
 
ועוד אם הגיע שבועה שנשבעתי וכו' זה סיבה לגאולה ולמה היו צריכים להגאל ע"י שתי מצות?
זה היה ענין הגאולה, שבנ"י שוב לא יהיו משועבדים לגוף כלשהו, אלא משועבדים לה', לכן נתן להם ב' מצוות של מסירות נפש ועי"כ יוכלו להיגאל מהשתעבדות,
וכידוע ענין פסח חג החירות גם ברוחניות. ואין לך בן חורין וכו'

ואפשר שכוונת רש"י
שהיו שטופים באלילים, אמר להם (שמות יב כא): "משכו וקחו לכם" - משכו ידיכם מאלילים וקחו לכם צאן של מצוה.
לתרץ שאלה ראשונה ששאלת
קשה מה זה מתרץ וכי בגלל שהגיע עת דודים וניתנו להם שתי מצות צריכים ביקור?
שענין הביקור היה ג"כ למשוך ידיהם מע"ז.
 
א. ידוע שעם ישראל במצרים היו שקועים במ'ט שערי טומאה לפני מתן תורה איך נכנסו לשערי טומאה.? ועוד צ"ב שהרי מבואר שלא שינו שמם לשונם ולבושם וא"כ הרי שמרו עצמם שלא ליטמא ומה הם השערים הללו שנכנסו בהם.
ושהיו שטופים באלילים,
 
שאלה טובה, אבל הדבר היחיד שהם 'קיימו' הוא שלא שינו שמותם ולשונם וכו' - שהם יסודות ביהדות
הם חטאו, והיו ערומים מן המצוות (וידוע הבור ריק אין בו מים אבל נחשים וכו') וע"ז אמרו "שדיים נכונו ושיערך צימח" - כלומר פנים ולבוש יהודי יש לכם "ואת ערום וערייה" מן המצוות. ואם נוסיף את העובדה שהיו לפני מתן תורה - לפני היותם לעם, לפני שקיבלו על עצמם את תורת השם בחיוב בכלל. (ראה אוה"ח שמות ג ח בעניין ההבדל בינם לבינינו)
עבדו ע"ז. כמו"כ ידוע שקטרגה מידת הדין "הללו עובדי ע"ז". ובמד' (שה"ש רבה ו ז) איתא "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה" איזה "עבודה קשה" קשה הי להם לפרוש מהע"ז!
וירדו בהרבה מאוד מדרגות רוחניות - עקב חטאיהם ולימוד דרכם של שכניהם המצריים הטמאים,
לבד מהעובדה שהתבוללו! וכן 'לא שמעו אל משה' הם היו מחוסרי אמנה.

אביא כמה מקורות לעניין ודוגמאות לחטאים
אבל לכאורה עדין קשה שהרי לפני מתן תורה לא הוי מצווים בקיום המצות א''כ איך הגיעו לשער מט' בטומאה
 
ענין קרבן פסח ויציא"מ ע"פ חסידות, מבואר בבני יששכר חודש ניסן, שעיקר יציא"מ היה להוכיח לבנ"י ולמצרים, שהעולם מתנהג בהשגחה פרטית,
שמצרים סברו שהעולם מתנהג ע"פ מזלות, ולכן צוה ה' לקחת טלה בחודש ניסן שהוא א' למזלות, ודוקא טלה שבחודש ניסן מזלו ושליטתו,
ולקושרו למיטה ע"מ שמצרים יראו שאין למזל שום שליטה, וכן לשוחטו בי"ד לחודש שאז הלבנה במילואה רומז על גודל המזל.
כ"ז כתבתי ע"פ הזכרון, ואקוה שלא שיניתי כלום.
ועל פי זה אפ"ל שמאחר שהגיע עת דודים, שעניינה השגחה פרטית, נצטווינו על הביקור ע"מ להראות למצרים ולהחדיר בנו הענין הנ"ל.
איך יראו המצרים שאין למזל שליטה ע''י שיקשרו למיטה?
 
אבל לכאורה עדין קשה שהרי לפני מתן תורה לא הוי מצווים בקיום המצות א''כ איך הגיעו לשער מט' בטומאה
לא היו מצווים בז' מצוות בני נח?
עבודה זרה זו טומאה גדולה מאד!
לבד מכך שאבותיהם קיבלו על עצמם שמירת מצוות התורה כידוע [תפילות, עירובי תבשילין, אפילו ליל הסדר!] ואכמ"ל
 
איך יראו המצרים שאין למזל שליטה ע''י שיקשרו למיטה?
ובדרך אגב, מה המקור לכך שקשרו למיטה??
שתי השאלות הנפלאות - מתורצות באחת
"ולהכי הוה בהון לנגדא אימרא דהוה דחלא דמצראי ולקשרא יתיה ולא הוה תוקפא דמצרים לשיזבא יתיה מידיהון ולקשרא יתיה, והוו כפתין יתיה בכרעי המיטה הא מיטה רמיזא בכ"י לאוריי דעד השתא הוה ממנא דמצראי מהדר סחרנהא דכ"י (כנסת ישראל - לכאורה) לאטלא בה זוהמא, השתא איהו כפית תחות כרעתא והוה כפית תמן ד' יומין לקבל ד' קליפות דכתיב בזוהרא קדישא" וכו' ('מגיד מישרים' צו מהדו"ק)
 
ענין קרבן פסח ויציא"מ ע"פ חסידות, מבואר בבני יששכר חודש ניסן, שעיקר יציא"מ היה להוכיח לבנ"י ולמצרים, שהעולם מתנהג בהשגחה פרטית,
שמצרים סברו שהעולם מתנהג ע"פ מזלות, ולכן צוה ה' לקחת טלה בחודש ניסן שהוא א' למזלות, ודוקא טלה שבחודש ניסן מזלו ושליטתו,
ולקושרו למיטה ע"מ שמצרים יראו שאין למזל שום שליטה, וכן לשוחטו בי"ד לחודש שאז הלבנה במילואה רומז על גודל המזל.
כ"ז כתבתי ע"פ הזכרון, ואקוה שלא שיניתי כלום.
ועל פי זה אפ"ל שמאחר שהגיע עת דודים, שעניינה השגחה פרטית, נצטווינו על הביקור ע"מ להראות למצרים ולהחדיר בנו הענין הנ"ל.
אבל עדין לא מובן מה התירוץ של רש''י לחלק בין פסח מצרים לפסח דורות
 
התורת חיים חולין צא
ב. רש"י (שמות יב ו) עה"פ "והיה לכם למשמרת" - זה לשון בקור, שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה.
ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים, מה שלא צוה כן בפסח דורות? - היה ר' מתיא בן חרש אומר: הרי הוא אומר (יחזקאל טז): "ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים", הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר (שם) "ואת ערום ועריה". ונתן להם שתי מצות, דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה, שנאמר (שם) "מתבוססת בדמיך", בשני דמים. ואומר (זכריה ט): "גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו". ושהיו שטופים באלילים, אמר להם (שמות יב כא): "משכו וקחו לכם" - משכו ידיכם מאלילים וקחו לכם צאן של מצוה.

קשה מה זה מתרץ וכי בגלל שהגיע עת דודים וניתנו להם שתי מצות צריכים ביקור?
יעוי' בחולין צ"ב שביאר התורת חיים כי השיעבוד היה צריך להיות 430 שנה. בפועל סך כל השיעבוד היה 86 שנה מרגע שנולדה מרים אם תחלק את הזמן שנותר שלא עבדו תמצא: 344 = 430-86 אם תחלק את 344 ל – 86 תקבל 4 פעמים.
ומבאר דעל כן היו צריכים לבקר ד' ימים כנגד מה שנגאלו ד' חלקים מהשעבוד.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון