בגמ' ביארו
ורש"י על המשנה טרח לבארחכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים
למה?אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה - כלומר מאחר שהמוקפין קורין בחמישה עשר ושאין מוקפין קורין בארבע עשר הרי הכל בכלל תו היכי משכחת אחד עשר שני עשר ושלושה עשר אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה יום שני בשבת שלפני ארבע עשר או חמישי בשבת שהוא יום כניסה שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי כתקנת עזרא (ב"ק דף פב.) והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום ארבע עשר ופעמים שיום הכניסה בשלושה עשר ופעמים שהוא באחד עשר: חל ארבעה עשר להיות בערב שבת עיירות ומוקפין חומה קורין בו ביום. שאין קריאת המגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו וא"ת יאחרו המוקפין עד אחר שבת הוה ליה שישה עשר ואמר קרא ולא יעבור:
