וישב כשהגיעו לעמק שאל יוסף את אביו למה קנית את מערת המכפלה (1 צופה)

[געגועים]

וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, ברש"י: מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון.

צריך להבין מה זה "עצה", דמשמע שהיה איזה קושי שנצרך לזה עצה.

עוד צריך להבין מדרש פלא (מובא בתוספות השלם) שכאשר הגיעו עד העמק שאל יוסף את אביו למה קנית את מערת המכפלה וקברת בה את לאה, אמר לו, כשבאו ג' מלאכים לאברהם זקיני, היה רץ אחר בן בקר שרץ בעמק למערת המכפלה, ורץ אחריו במערה שבו אדם וחוה ונר דלוק מראשותיהם, וחמדה, וכשמתה שרה קברה שם, וזקיני ליוה אותם שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם, לכך אני עושה לך לויה, כי מצוה אחת עתיד הקב"ה ליתן לישראל, פרשה עגלה ערופה, ידינו לא שפכה את הדם הזה ועיננו לא ראו, לא פטרנוהו בלא לויה, על כן טרחתי מן ההר ללוות לך אעפ"י שאני זקן.

וזה תמוה למה יוסף בחר לשאול דווקא אז על מערת המכפלה, ולמה יעקב האריך לו כל כך בסיפור הפר שברח לאברהם עד מערת המכפלה.

ולהבין כל זה נקדים מ"ש בשל"ה הקדוש בשם קובץ ישן, שהשבטים בראו עגל בספר יצירה, והיה מותר להם לאכלו אבר מן החי, ויוסף לא ידע מזה, וגם לא נתנו לבני השפחות ללמוד ספר יצירה, ולכן יוסף הביא את דבתם רעה שמזלזלים בבני השפחות ואוכלים אבר מן החי, עיי"ש באריכות.

ואי' בספר חסד לאברהם (עין משפט נהר נ"א) שאברהם אבינו ברא פר בספר יצירה כאשר ברח לו הפר, וביאר בספר עמודיה שבעה (עמוד הראשון אות ו) שלכן היה מותר לאברהם לתת למלאכים בשר בחלב, כי נעשה ע"י ספר יצירה, עיי"ש באריכות.

ועתה נבוא אל הביאור, שהקושי היה איך להביא את שבטי י"ה לידי מריבה עם יוסף הצדיק, עד שהיה צריך עצה עמוקה להביאם לידי מריבה, כדי שירדו בגלות למצרים, ועשה אברהם אבינו בחכמתו פר בספר יצירה, ונתן למלאכים בשר בחלב כדי שיהיה פרסום מזה, עד שישמעו מזה שבטי י"ה ויבינו שמותר לאכול חלב עם בשר שנעשה בספר יצירה, ומזה ילמדו גם לאבר מן החי שנעשה בספר יצירה שמותר לאכלו, ועי"ז יבוא יוסף לטעות בהם, וזה היה העצה עמוקה של אברהם אבינו, ואת זה הסביר יעקב ליוסף בטרם נפרד ממנו בצאתו לגלות הקשה.​