סיון כ"ב סיון - יום פטירת רבי דוד דייטש (1 צופה)

[גרינפלד]

הרב דוד דייטש (י"ז בחשוון ה'תקט"ז – כ"ב בסיון ה'תקצ"א) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי בימניץ, פראונקירכן, סרדעהלי ונובומסטא ('עיר חדש').​

נולד בעיירה ניטרה בהונגריה לרבי מנחם מנדל דייטש שכיהן כדיין בעיר. סבו היה רבי מרדכי דייטש, רבה של פריישטאט ומחבר הספר "מור דרור" על הש"ס, מצאצאי רבי יהודה החסיד.

בצעירותו למד בפרשבורג בישיבתו של הרב מאיר ברבי. מאוחר יותר עבר ללמוד בפראג בישיבתו של רבי יחזקאל לנדא שהיה לרבו המובהק. בספרו השו"ת שלו "נודע ביהודה" מובאות כ-40 תשובות הלכתיות שנכתבו לרב דייטש. הרב דייטש היה גם ידידו הקרוב של רבי משה סופר, ה"חת"ם סופר". על היחסים המיוחדים בין השניים ניתן ללמוד מאחד המכתבים בו כתב החתם סופר לרב דייטש: "ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו עלי לטובה להזכירני בתפילתו". בתשובה אחרת מתוארת חוכמתו וחריפותו בלשון: "הקשה אדם קשה כברזל".

בשנת ה'תק"ם נישא למרים, בת דודו, רבי משה מטוצ'אפ. בשנת ה'תקמ"ד התקבל לרבנות ימניץ, שם החל ללמד תלמידים. בשנת ה'תק"ן עבר לכהן כאב"ד פראונקירכן, אשר הייתה אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה. לאחר עשר שנים עבר לכהן כרבה של סרדעהלי, ואף הקים שם את הישיבה המקומית יחד עם חתנו, רבי מאיר א"ש. החל משנת תק"ע כיהן כרבה של העיר נובומסטא - "עיר חדשה", עד לפטירתו בכ"ב בסיון תקצ"א.​

לחם רבות בתנועת ההשכלה. מסופר כי כשהחל המדפיס הנוצרי אנטון שמיד להדפיס ש"ס מפואר אשר הוגה על ידי יהודה ליב בן-זאב מראשי המשכילים, ופרסם "קול קורא" עליו חתמו רבנים חשובים בקריאה לתת "מעות קדימה" עבור קניית הש"ס, יצא רבי דוד דייטש למאבק כדי שהיהודים האורתודוקסים לא ירכשו את הש"ס. לאחר שדבריו לא התקבלו, מאחר שכאמור כבר היו רבנים חתומים על ה"קול קורא", נסע לפראונקירכן (שם כיהן בעבר כרב), ויחד עם מניין יהודים נסע לווינה שם נדפס הש"ס. במהלך יום השבת, בשעת קריאת התורה, קרא לציבור לבוא יחד איתו לבית הדפוס כדי למחות נגד הדפסת הש"ס. כשהגיעו למקום מצאו את בן-זאב יושב ומגיה את הש"ס תוך כדי חילול שבת. בן-זאב ברח מיד לשירותים, ושם התמוטט ולאחר מכן מת.

כמו כן לחם בעוז נגד לימוד שפות זרות.​

מפורסמות אמרות שפר בדרך צחות שנאמרו על ידו, בהן גם עשה שימוש בדרשות המוסר שמסר ברבים.​

• בכהנו כרב בנובומסטא היו אנשי העיר מקלים באכילת בשר בתשעת הימים, הוכיחם רבי דוד בצחות לשונו ואמר: "אם תאכלו את כל התרנגולים בתשעת הימים, מתיירא אני שלא יהיה לכם 'כפרה' ביום הכיפורים...".​
• בכהנו בפראונקירכן היו שם כמה אנשים קלי דעת ואוכלי טריפות שהציקו לו. אמר עליהם רבי דוד: "ידוע שלכלבים ניתנה אכילת הנבילות בשכר שלא חרצו את לשונם בעת שיצאו ישראל ממצרים, אבל ראו איזה פלא, ה'בעלי-בתים' שלי חורצים בלשונם כי הם עזי פנים, אם כן מדוע אוכלים הם טריפות?...".​

בהסכמות על ספריו הפליגו גדולי הדור בשבחו ובמעלת קדושתו.

ה"חתם סופר" כותב בין השאר: ”אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם ... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז ... אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו ... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע, ולברך את בית ישראל מברכת ה'".”

בעל ה"ישמח משה" כתב בהסכמתו: ”"הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסים ... ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צב-אות הוא".”​

• חידושיו נדפסו בסוף שאלות ותשובות הגאונים בתראי, פראג תקע"ו​
• אהל דוד, חידושים על מסכתות פסחים וביצה, וינה 1819. השמטות מח"א וחידושים על מסכתות סוכה וחגיגה, שם תק"פ. על מסכתות שונות, שם תקפ"ב. על מסכת יבמות, שם תקפ"ה. על מסכתות שבועות ויבמות, פרעסבורג תקצ"ה. על מסכתות שונות, אונגוואר תרכ"ז​
• חידושיו יצאו לאור גם בספר חומת אש מאת הרב מנחם אייזנשטט, פאקש תרס"ו, וכן בספר זוכר הברית, מאת הרב אשר גרינוולד, אוזהאראד תרצ"א​

• אהל דוד

 

[אוהב ספר]

רבי דוד דייטש – המכלול

www.hamichlol.org.il