סיון - כ"ט סיון - יום פטירת רבי מכלוף אלעסרי | יומא דהילולא סיון - כ"ט סיון - יום פטירת רבי מכלוף אלעסרי | יומא דהילולא

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
2,048
תודות
5,409
נקודות
497
רבי מכלוף חיים אלעסרי (לסרי) (כונה הצדיק מבית שאן) (ה'תרע"ה קסר א-סוק מרוקו - כ"ט בסיוון ה'תשס"א בית שאן ישראל) היה רב מקובל. כיהן כרב בעיירה ריש (מרוקו), ולאחר עלייתו ארצה, בשנת ה'תשכ"ג, שימש כרב בעיר בית שאן ועסק לפרנסתו במלאכת השחיטה. נודע כבעל מופת ועסק בכתיבת קמיעות.

רבי מכלוף נולד בשנת ה'תרע"ה בקסר א-סוק כיום נקראת א-רשידיה (עמק הזיז, דרום מזרח מרוקו) כבן שלישי מתוך ארבעה לרבי משה ומסעודה אלעסרי.

משפחת אלעסרי נודעה כמשפחת רבנים מזה כעשרים ושישה דורות, ועסקה גם בקבלה מעשית, לרבות כתיבת קמיעות וסגולות. בשנת תקל"א יצא פסק דין מבית הדין הרבני במכנאס, שבו הוענקה משרת הרבנות בקהילת קסר־א־סוק למשפחת אלעסרי[3]. מתוקף תפקידה הייתה משפחת לעסרי ממונה על ענייני השחיטה בכל כפרי האיזור כמו "גרמא", "תל־שינט", "קרנדו" ועוד. אף על כך מעיד מסמך חתום על ידי רבי יעקב אבוחצירא אשר בכותרתו ציטט את הפסוק "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכה".

לאחר פטירת האב משה בנו רבי אברהם נטל את עול הרבנות בעיירה בקסר א-סוק, עד עלייתו ארצה בשנת תשכ"ג. שאז העביר את ההנהגה לאחיו הצעיר ר' רחמים עד עליתו ארצה בשנת תשכ"ח. ר' אברהם התיישב בירושלים ונפטר בה בשנת תשמ"ה, לימים שהקים רבי מכלוף בית הכנסת בבית שאן קרא לו "חסד לאברהם" על שמו.

רבי מכלוף התייתם מאביו בגיל 16, ולפי בקשת האב לפני פטירתו, נטל הבבא סאלי את הילדיו תחת חסותו. במהלך השנים נקשר רבי מכלוף לרבי יצחק אבוחצירא, אך לאחר מספר שנים, כאשר הבבא סאלי יצא לנסיעה, הצטרף אליו רבי מכלוף. הוא למד בישיבת "אביר יעקב" שבעיר בודניב, שם הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה לשחיטה מידי הבבא מאיר. בהמשך שלחו הבבא סאלי להמשיך את לימודיו בקזבלנקה ובטנג'יר. עם סיום לימודיו, הורה לו הבבא סאלי להינשא, והוא קיים את דבריו ונישא לזוהרה.

בשנת 1944 החל לכהן כרב העיירה ריש, במקומו של רבי אהרן בן מכלוף חמו, שנפטר בצעירותו. בנוסף לתפקידו כרב, שהיה אחראי על נושאי השחיטה והכשרות המקומיים. היה מלמד תינוקות (דרדקי) לילדי העיירה, בעת הקמת בית הספר "אליאנס במקום, הביע התנגדות להעברת החינוך לידי גורמים חילוניים. מתוך כך, שמר על מעורבות פעילה בנעשה בבית הספר, והיה לדמות חינוכית מרכזית ומשפיעה בו.

בשנת תשכ"א, רבי מכלוף ואנשים נוספים נתפסו על ידי השלטונות באשמה ששלחו תרומות לארץ ישראל. חמישה מהם נכלאו ועונו, ושוחררו רק תמורת כופר. אירוע זה הוביל את ר' מכלוף לעלות לארץ ישראל וכעברו כשנתיים בערב חג השבועות ה'תשכ"ג, עלה ארצה וקבע את מושבו בבית שאן.

בבית שאן שימש באופן לא רשמי כרב לכל דבר, בין היתר עסק בכתיבת קמיעות ונודע כבעל מופת. ולפרנסתו עסק בשחיטה במפעלי 'עוף טוב'.

בשנות השמונים קיבל מעיריית בית שאן תואר 'יקיר העיר'.

נפטר בכ"ט בסיוון ה'תשס"א והוא בן 87, נקבר בבית העלמין בבית שאן בלוויה שנערכה בחצות הלילה.​

 
בערב חג השבועות ה'תשכ"ג עלה עם משפחתו לארץ ישראל, התיישב בעיר בית שאן ובמשך שנים רבות עבד לפרנסת משפחתו כשוחט במפעלי "עוף טוב" אולם עומס העבודה וחששו שמא תצא שגגה מתחת ידו הביאוהו להחלטה לצמצם את שעות עבודתו ולאחר זמן להפסיקה. עבודתו בשירות הקהילה בבית שאן מילאה את כל יומו: ערך בריתות וחופות, דרש בהלוויות, ניחם אבלים, לימד והכשיר שוחטים, שימש כחזן וכדרשן בבית הכנסת, השכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. נודע ככותב קמיעות וכמגלה נסתרות ורבים מהארץ ומחו"ל באו לבקש את ברכתו ועצתו.

בגיל 16 התייתם מאביו ובהתאם לצוואה שהשאיר הועבר יחד עם אחיו לחסותו של ר' ישראל אביחצירא ["בבא סאלי"] וגדל בביתו. לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בישיבת "אביר יעקב" בעיר בודניב (מרוקו) נשלח על ידי ה"בבא סאלי" להמשך לימודיו בעיר קזבלנקה (מרוקו) ולאחר מכן בעיר טאנג'יר (מרוקו). הוסמך ומונה על ידי ה"בבא סאלי" לרב הקהילה בעיירה ריש (מרוקו) ומילא את כל תפקידי ההנהגה הרוחנית בקהילה: שימש כחזן וכדרשן, סופר סת"ם [ספרי תורה, תפילין, מזוזות], מוהל, עורך חופות, כותב גיטין, מורה ללשון העברית ולמקצועות הקודש, שוחט ובודק. לימד מלאכות שונות הקשורות לקיום המצוות: קשירת פתילים לטלית, קשרי תפילין, כריכת סידורים, הכנת שופרות והכנת העור לתפילין ולמזוזות. עסק בעצמו בהכנת הרצועות והבתים לתפילין ובצביעתן, בייצור הגידים לתפירה ובהכנת הדיו לכתיבה. בשעה 02:30 לפנות בוקר התעורר לאמירת "תיקון חצות" והמשיך לבית המטבחיים לשחוט בהמות, התפלל בבית הכנסת ולאחר התפילה לימד בספר "חוק לישראל".

ביתו הקטן שימש כמקום אירוח לרבנים, שד"רים [שליחי דרבנן], מקלט לנשים מוכות ולילדים יתומים. פעמים רבות ה"בבא סאלי" הגיע לבקרו, סייע בפתרון בעיות שהתעוררו בקהילה ולמד עמו.

בשנת תשד"מ ערך הרב שלמה סגל הדפסת ספר התניא בעיר בית שאן, לשם כך הוא שוחח עם הרב אלעסרי, הרב אלעסרי הביע שמחה מהיוזמה ונתן השתתפות כספית בהוצאות ההדפסה, הוא אף סיפר לרב סגל שבהיותו במרוקו שלח הרבי משלוח ספרי תניא והוא למד את ספר התניא בעיון.

בתקופה שלאחר ההדפסה העניק הרב אלעסרי ספר תניא כקמע לשמירה לאישה שהפילה את עובריה.
 

הודעות מומלצות

ברכות עד בלי די לרב החשוב אוצר בלום ר'...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון