ניסן כ"ג ניסן - יום פטירת ה'מבי"ט'

[גרינפלד]

רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד (ה'רנ"ב) שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בגיל 18, לאחר שרכש השכלה תורנית מקיפה אצל דודו, רבי אהרן מטראני, באדריאנופול, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.

במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.

המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-שט"ז. בעקבות העלאה על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים ששבו ליהדות בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית, הכריז דון יוסף נשיא חרם כלכלי של הסוחרים היהודים על נמל אנקונה. החרם נתמך בידי רבנים שונים מחכמי הדור כהמבי"ט ר' יוסף קארו (?), ומהריב"ל ואחרים.

נפטר ביום טוב אחרון של פסח בשנת ש"מ והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].

בין תלמידיו של המבי"ט היה רבי יום טוב צהלון - המהריט"ץ.

50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.

בחייו נדפסו ספריו: קרית ספר (ונציה שי"א) שבו בירר בכל דין במשנה תורה לרמב"ם אם הוא מדאורייתא, או על פי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או לפי הלכה למשה מסיני או מדברי חכמים ותקנותיהם. וכן ספרו "בית אלהים" (ונציה של"ו) כולל שלושה חלקים: שער התפילה, שער התשובה, ושער העיקרים (בדפוס ראשון נקרא שער השלישי בשם שער העיקרים בדפוסים מאוחרים נקרא בשם שער היסודות כי בו מבאר את יסודות הדת). לספר צורף גם פרק מיוחד הכולל ביאור על פרק שירה.

בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם", כמו כן הוא הראשון שחיבר ביאור על פרק שירה.

כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.

המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.​

 

[גרינפלד]

• קרית ספר, ויניציאה שי"א
• קרית ספר, ניו יורק תשי"ג
• שו"ת מבי"ט חלק א-ב, לבוב תרכ"א
• בית א-להים, ויניציאה של"ו
• בית א-להים, ורשה תרל"ב
• אגרת דרך ה', ונציה שי"ג

 

[כהן קרב]

מעט עלים שקופלו ראשי העמודים בהם...
- מספר 'בית אלקים להמבי"ט
"מה שנמשך מיתה מן הקטורת אצל נדב ואביהוא ועדת קרח, כי סגולתו מיוחדת כשנעשה על ידי אדם אחד בלבד, ואם היה עושה א' מהם לבדו אולי היה ניצול". (שער היסודות פכ"ז)

 

[כהן קרב]

קללת אדם הראשון 'בזעת אפך תאכל לחם' 'וקוץ ודרדר תצמיח לך' היא גם על חוה והנשים הבאות אחריה וז"ל בספר בית אלקים (שער היסודות פס"ד ד"ה ונחזור)
"כי הנשים חל עליהם חוב קללת חוה וחוב קללת אדם כי משניהם נוצרו"

 

[צריך עיון]

חידוש מופלא מתורת בעל ההילולא.
וגם תמיהה לפי דבריו.
באשכול השכן