אדר כ"ד אדר-יומא דהילולא דהרה"ג ר' יהושוע מנדל אהרנברג זצ"ל בעל ה"דבר יהושוע"

[למאן]

נולד בעיירת קעמעטש שבהונגריה ליצחק-אריה לייב ושרה אהרנברג, שהיו במקור מגורליץ שבגליציה . בצעירותו למד אצל הרב נפתלי הירץ בומבך אב"ד סמבור ובעל גבעת הלבונה, ולאחר מכן אצל הרב מאיר אריק אב"ד טורנא שאף הסמיכו לרבנות, כמו כן הוסמך לרבנות על ידי הרב הורביץ מפרובוז'נא והרב פירר מקראסנו.

בשנת תרפ"ה נישא להינדא-לאה בירנבוים מקרקוב (מתלמידותיה הראשונות של שרה שנירר), שם המשיך בלימודיו. עבר טלטולים רבים בזמן השואה. נכלא בגיטו בוכניה והצליח להימלט לסלובקיה ומשם להונגריה. הרב אהרנברג ושתי בנותיו הם מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיעו בשנת ה'תש"ה לשווייץ, שם שוכנו במלון, שהפך למתקן אכסון לפליטים, בעיירה קו הסמוכה למונטרה. כמו רוב ניצולי הרכבת עלה לארץ ישראל באלול ה'תש"ה והתיישב בירושלים.

בשנת תש"ז התבקש על ידי הרב הראשי הרב הרצוג לשמש כרב ראשי במחנות הגולים בקפריסין. הוא שהה בקפריסין עד חיסול המחנות, ושם עסק בעיקר בבעיות אישות ועגינות. הוא גם יסד שם ישיבה שבה למדו כשמונים בחורים.

עם חיסול המחנות בשנת תש"ט בקפריסין חזר לארץ ישראל, ונתמנה לראש אב בית הדין ביפו ולאחר מכן בתל אביב. היה בקי בכל שטחי ההלכה, אך בעיקר נודע במומחיותו בדיני אבן העזר (אישות). בתחום זה יעץ לרב הראשי הרב אונטרמן. נמנה עם חסידות בלז והיה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר, רבי אהרן רוקח - אשר לעיתים היה שואלו שאלות הלכתיות.

נפטר בערב שבת והלוויתו התקיימה במוצאי שבת בתל אביב ובירושלים. בהלוויתו נספד על ידי האדמו"ר מבלז בהיכל ישיבת בלז ברחוב אגריפס בירושלים. הובא לקבורה בהר הזיתים.

​

 

[אורה]

יש לו תשובה ארוכה שגם כהיום בארץ ישראל מדליקים נר חנוכה בתוך הבית, כמדומני שבקובץ תשובת יש לרב אלישיב תשובה אליו בנידון