אלול כ"ה אלול - יום פטירת רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו - כ"ה באלול ה'תקמ"א), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מגדולי תלמידי הבעל שם טוב.

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב נולד בשנת תפ"ו, לאביו רבי יצחק מדרוהוביטש. תחילה, רבי יצחק התנגד לבעל שם טוב, אולם בהמשך הפך למעריצו ושלח אליו את רבי יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. רבי מיכל הלחין ניגונים נפלאים, כשהמפורסם שבהם נקרא "התעוררות רחמים רבים". בשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה בהתעוררות לתשובה, שהוא יצטרף לשירה בכל מקום שיהיה ויעורר עליו רחמים רבים לפני ה'. היה הראשון מבין צדיקי החסידות שאיחר את זמן התפילה, באומרו: "בדומה לשבט דן, הצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, אוסף אני את כל התפילות חסרות הכוונה ומעלה אותן למקורן". הוא התפרסם כדרשן בחסד, וכיהן כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפאלי. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו וקבורתו ביאמפאלי בכ"ה אלול תקמ"ו.​

 

[גרינפלד]

כשהתחתן רבי יחיאל מיכל, קיבל מחותנו נדוניה עצומה: אלף גילדין, שנחשבו הון עתק. הצדיק חשב תחילה להשקיע את הכסף בעסק, ולהנות כל חייו מהכנסה בטוחה שתאפשר לו ללמוד בנחת. אך לאחר מכן, החל לחשוב: אם תהיה לי פרנסה קבועה כל החיים, מה יהיה עם הביטחון בקדוש ברוך הוא? לכן, במחשבה שניה, החליט החתן הצעיר להיפטר ממחצית הסכום ולחלק אותו לצדקה. קם והכריז: כל עניי העיר מוזמנים לקבל מתנה הגונה!

חברך חברא אית ליה, ולא נשאר עני שלא שמע על המציאה. רבי יחיאל חילק וחילק, וכל עני קיבל נדבה גדולה מתוך חמש מאות הגילדין. אזל הכסף, העניים יצאו מרוצים, אבל רבי יחיאל מיכל המשיך לחשב: הרי החמש מאות גילדין שנשארו גם הם פרנסה בטוחה! ומה יהיה עם הביטחון בה'?…

פרסם שוב לכל העניים, ושוב חלק ביד רחבה, עד שנגמר כל כסף הנדוניה שקיבל. ומה בכל זאת שמר לעצמו? פרה. בכל בקר אשתו יצאה לרפת, חלבה את הפרה ומכך התפרנסו. אבל לא עבר זמן רב, והוא החל לחשוב שוב: איפה הבטחון שלי בקב"ה?

קרא לשוחט שישחט לו את הפרה, ובאותו יום חלק את כל הבשר לעניים. למחרת בבקר באה הרבנית לחלוב את הפרה, והנה אין פרה. פנתה לבעלה ושאלה: מה קרה לפרה? השיב רבי יחיאל: היא עלתה לשמיים. אשתו הצדקת הבינה מיד את הכוונה, קיבלה זאת באהבה ואמרה: ה' יעזור…

עבר זמן מה, והגיעה אל הרבי ר' מיכל'ע כלה עניה שאין לה פרוטה לפורטה להוצאת החתונה, ובכתה לפניו על שאין לה שמלת כלה לחתונה. הלך רבי מיכל לאשתו, וביקש ממנה שתתן את שמלתה היחידה לאותה ענייה. הצדקת הסכימה בחפץ לב, ולעצמה תפרה שמלה מבד של שק. כך חי רבי מיכל רוב ימיו בעניות גדולה, ורק באחרית ימיו זכה לעשירות.​

 

[גרינפלד]

כך מספר אודותיו ר' שלמה מרדומסק (תפארת שלמה פרשת דברים):

פעם אחד הפציר הבעש״ט מאד באחד מגדולי תלמידיו, הוא הרב הקדוש הצדיק ר' מיכלי ז״ל, אשר בני אחת הערים החשובות הפצירו מאד מהבעש״ט לומר לו לקבל הרבנות. ר' יחיאל מיכל לא רצה בשום אופן, עד שכעס עליו הבעש״ט ואמר לו: "אם לא תשמע לדברי אלה, הנה תדע כי אבדת עולמך בזה ובבא!", והשיב לו: "אף אם יהיה נאבד חס ושלום משני עולמים – מכל מקום לא אקבל עלי שררות הרבנות אשר לא נכון לי". אז ענהו הבעש״ט בשמחה: "ברוך אתה לה' וברוך טעמך! זכאי חולקך בגן עדן, כאשר לא התנשא רוחך ולבך על כל דברי אלה. כי אנכי אך לנסותך באתי, לדעת את אשר בלבבך להטיבך באחריתך".​