סיון כ"ו סיון - יום פטירת רבי אברהם יצחק גרשונוביץ (1 צופה)

גרינפלד · 20 יוני (6) 2025

הרב אברהם יצחק גרשונוביץ (? - כ"ו בסיוון תשי"ד) היה רבה של ז'אבינקה שבמחוז בריסק, ולאחר מכן ראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק.

נולד באולשאן שבפלך וילנה בקיסרות הרוסית (כיום בלארוס) למשפחת רבנים; אביו הרב שמואל דוד, היה דור שמונה עשרה שישב על כס ההוראה. בעודו נער אמו נפטרה, ואביו נרצח. הוא גדל בבית דודו הרב מלידיבאן. למד בישיבות טלז, אך הוא עבר לסלבודקה לאחר שישה שבועות בלבד. לבקשת רבי דוד טעבל דינובסקי, עבר עם קבוצת בחורים לייסד ישיבה בעירו מאלטש.

שם משפחתו המקורי היה רבינוביץ. הוא החליף את שמו כשברח מרוסיה לפולין בימי המלחמה.

נישא לשרה בילה, בתו של הרב משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. היה מקורב לרבותיו רבי אליעזר גורדון, ורבי רפאל שפירא מוולוז'ין שסמכו אותו לרבנות.

לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש'. לאחר מכן כיהן כרב במונסטרישצנה, וכעבור זמן עבר לכהן כרב בפשראלשלה, מחוז סובלק. בשנת תרפ"ה (1925), התמנה לאב״ד (רבה) של ז'אבינקה (לאחר פטירת רבה הזקן). שבמחוז קוברין. בין בריסק לקמינץ.

היה מקורב לרבני בריסק, שסמוכה לז׳אבינקה ובראשם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב שמחה זליג ריגר, וכן לרבי ברוך בער ליבוביץ שישיבתו הייתה בעיירת קמניץ הסמוכה לז׳אבינקה.

נלחם למניעת הקמת בית ספר של תנועת המזרחי בעירו, ולשם כך הזעיק את רבי ברוך בער ליבוביץ שנשא נאום נגד ההשכלה[דרושה הבהרה], ואכן מנע את הקמתו.

פעל לחיזוק מעמדו של ועד הישיבות והיה שותף לכל אספות הוועד. תרומותיהם הכספיות של בני עירו היו גדולות משאר ערים שבמחוז.

בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בתחלה כיהן כר״מ בישיבת בית יוסף שהוקמה ע״י גיסו רבי מתתיהו זאב שצ'יגל. מיד עם בואו מונה על ידי החזון איש לכהן כראש ישיבת תפארת ציון, שנוסדה שנה קודם לכן. החזון איש העיד עליו כי הוא "מתלמידיו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום", וכן אמר עליו ש"אף פעם לא הניע את ראשו ללא מחשבה וכוונה". כיהן בתפקידו עד פטירתו בשנת תשי"ד.

בנו בכורו רבי שמואל דוד מילא את מקומו ברבנות בז'אבינקה, נספה בשואה.