ניסן כ"ז ניסן - יום פטירת בעל 'קונטרס הספיקות'

[גרינפלד]

רבי יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו תק"ד - כ"ז בניסן תקע"ט) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש. אחיו הבכור של הרב אריה לייב הכהן, בעל "קצות החושן". נודע בחיבורו קונטרס הספיקות.

נולד בקאלוש שבגליציה לרב יוסף הכהן, ואשתו ניסל. אביו היה אחד משלשה רבנים כהנים בעיירה.

לאחר נישואיו עבד כסוחר ואף כמוזג בבית מרזח, בסמוך לעיירת הולדתו. בהמשך עבר לעיירה בובה, ועבד בהוראה לתלמידים צעירים. במקום זה התיידד עם רבי יוסף תאומים שמאוחר יותר נודע כמחבר הספר פרי מגדים, ונותר עמו בקשר מכתבים.

מונה כדיין ומורה צדק במונקאץ'.

בשנת ה'תקנ"ו מונה לרב העיר סליש, ואב בית הדין של המחוז.

בשנת ה'תקס"ב, עם פרסום שמו בעקבות הדפסת ספרו, נבחר על ידי חלק מאנשי העיר סיגט שבמחוז מרמורש בטרנסילבניה לרבה של העיר, תוך התנגדות משפחת שטרן, משפחה רבנית מבני העיר, שהציגו את מועמדם הם. המשלחות הכתירו בערים שונות בו זמנית את שני הרבנים, כשכל אחת דורשת את הבכורה, אך שני הרבנים הכריזו על שלום ביניהם, ופעלו יחד במשך שנים רבות, כשהרב יהודה משמש אב בית הדין של העיר, ואילו הרב מנחם מנדל שטרן היה ראש בית הדין והרב האזורי.

בתקופת כהונתו בסיגט התפרסם ברחבי המדינה ונחשב מגדולי הרבנים. בשנת תקס"ה הוצעה לו משרת הרבנות בגרוסוורדיין אולם הוא העדיף להישאר עם בני קהילתו בסיגט ודחה את ההצעה. כיהן ברבנות במשך שבע עשרה שנה, עד לפטירתו בכ"ז בניסן ה'תקע"ט. את מקומו ברבנות העיר מילא רבי מנחם מנדל שטרן.

הרב כהנא-הלר הותיר אחריו שבעה בנים ובת, מהם הסתעפה משפחת כהנא במחוז מרמורש, שרבים מבניה התפרסמו כרבנים, ראשי קהילות ופרנסים.

לאחר מותו הוציאו צאצאיו מתוך כתביו את ספרו "תרומת הכרי" על שולחן ערוך חושן משפט.​

 

[גרינפלד]

קונטרס הספיקות הוא חיבור תורני מאת הרב יהודה כהנא הלר, העוסק בנושאים הלכתיים הקשורים לדיני ממונות, כדוגמת ספק ממון, חזקת מרא קמא, חזקת ממון, ועוד. הספר זכה לתשומת לב בעולם הישיבות, ואף נזכר ונידון בספרים רבים. הספר הודפס בעבר בסוף הספר קצות החושן, אך כיום הוא יוצא גם כחיבור בפני עצמו.

בהקדמתו לספר מציין הרב הלר כי בבואו לעסוק בענייני ספק ממון, גילה שהנושא מפוזר בכתבי הראשונים, ללא עיסוק מסודר ומקיף. לדבריו, היחיד שחיבר ספר מסודר בנושא היה הרב שבתי הכהן, בחיבורו "תקפו כהן", אך אף ספר זה לא מיצה את הדיון. לפיכך החליט הרב הלר לחבר את ספרו, במטרה להשלים ולהבהיר סוגיות שנותרו פתוחות. לצד זאת הרב הלר מציג גישה חילופית לגישתו של הש"ך, שמבסס את התפיסה כפתרון למצב של ספק, זאת בניגוד לכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראיה הקובע כי על הטוען טענה להביא ראיות לדבריו.

הרב הלר התגורר בלבוב, והשגיח לבקשת אחיו הרב אריה לייב הלר שהתגורר ברוז'ניאטיב על הדפסת ספרו "קצות החושן" ב־התקמ"ח, ואליו צירף את קונטרס הספקות.

על פי המסופר, כאשר הגיעו המחבר ואחיו לבקש הסכמה על ספריהם מהרב צבי הירש רוזאניס מלבוב, נכדו של הרב יעקב יהושע פלק בעל "פני יהושע", הביע הרב את מורת רוחו מפלפולים שנראים בעיניו מיותרים ונעשים לשם כתיבת ספרים בלבד. בעקבות כך עזבו השניים את ביתו. לאחר שקרא הרב את הספרים, התחרט על דבריו, שלח לקרוא להם ופייסם.

הספר מחולק למספר חלקים הנקראים בלשון המחבר "כללים".​

• כלל א פותח את דיונו בכלל של המוציא מחברו עליו הראיה (חובת ההוכחה על התובע) בסוגיית שור שנגח את הפרה, תוך הבנייה של כלל המוחזקות. לאחר מכן עובר החיבור לדון במקרים פרטניים המחזקים את הטיעון שהכלל המנחה בספקות ממון הוא המוציא מחברו עליו הראיה. עיקרו של החיבור מצוי בכלל זה, ושאר החיבור הוא פולמוסני ונקודתי.​
• כלל ב עוסק בכך שתפיסה בסוגיית תקפו כהן מועילה רק כאשר התופס טוען שהממון שלו בוודאות (טענת ברי), וכך גם בכל מקרה של ממון המוטל בספק, ובכך שבקנסות בכל מקרה לא מועילה תפיסה.​
• כלל ג מברר שתפיסה שנעשית לפני היווצרות הספק מועילה אפילו ללא טענת בעלות וודאית, ודן בהגדרת "לפני היווצרות הספק" ו"אחרי היווצרות הספק".​
• כלל ד עוסק בהבדל בין ספק בדין (ספק בהלכה) לבין סוגיית תקפו כהן, ומתי תפיסה לא מועילה במקרים של ספק בדין.​
• כלל ה מברר האם תפיסה מועילה במקרה שהספק תלוי במחלוקת ראשונים או בספק בדין שלא נזכר בתלמוד, ושבספק שתלוי במחלוקת אמוראים תפיסה לא מועילה.​
• כלל ו עוסק בדין אין הולכים בממון אחר הרוב, ובדין קים לי.​
• כלל ז מברר שתפיסה ברשות הבעלים הקודמים מועילה במטלטלין לפי כל תיקון הדעות, ומברר מה ההגדרה של "תפיסה ברשות".​

 

[גרינפלד]

• קונטרס הספיקות, (מודפס בתוך ספר קצות החושן של אחיו)

 

[חרש המדבר]

גם תרומת הכרי שלו.

 

[הצעיר שבחבורה]

גם תרומת הכרי שלו.

וכפי שנכתב

לאחר מותו הוציאו צאצאיו מתוך כתביו את ספרו "תרומת הכרי" על שולחן ערוך חושן משפט.[/]

 

[בן ליש]

לצד זאת הרב הלר מציג גישה חילופית לגישתו של הש"ך, שמבסס את התפיסה כפתרון למצב של ספק, זאת בניגוד לכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראיה הקובע כי על הטוען טענה להביא ראיות לדבריו.​

בהקדמה הוא כותב שקרא שם הספר "קונטרס הספקות", ע"ש ענינו, וגם משום שהש"ך מאלים כח התפיסה, ולדעתו איפכא מסתברא, ובגמ' מייתי סייעתא דל"מ תפיסה מהך ד"הספקות נכנסים לדיר להתעשר", וע"כ קרא שמו "קונטרס הספקות".

 

[ממגד שמים]

למען הפיקנטי' - לתרוה"כ יש צאצאים בחסידות וויז'ניץ.

 

[בן ליש]

למען הפיקנטי' - לתרוה"כ יש צאצאים בחסידות וויז'ניץ.

וכן כמה וכמה מאדמור"י ספינקא (כהנא) הם צאצאיו, (ועוד אדמורי"ם אחרים [בעיקר נשואים לנכדותיו] כגון מעליץ שומרי אמונים ב"ב בישטינא אונגוואר ועוד), עי' במכלול.