- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,019
- נקודות
- 885
הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז – כ"ט בניסן ה'ת"ל) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג. היה רב בוורמייזא (ה'ת"י-ה'ת"ל) ובקהילות נוספות. ממחברי שו"ת "חוט השני" וספרים נוספים. נודע כאביו של רבי יאיר חיים בכרך (בעל "חות יאיר").
הרב משה שמשון נולד בדרום מורביה, צ'כיה, לאביו הרב אברהם שמואל בכרך ולאמו חוה, נכדת המהר"ל. בילדותו עברה משפחתו לוורמייזא, לאחר שאביו התמנה לרב הקהילה. בשביעי של פסח ה'שע"ה גורש עם משפחתו מוורמייזא בגירוש וורמייזא, ולאחר כחודש נפטר אביו בנדודיהם, בהיותו כבן שמונה. לאחר מות אביו עקרה אמו לפראג, ושם התחנך אצל דודיו מצד אמו, הרב חיים הכהן, לימים רבה של ניקלשבורג ועוד, ורבי נפתלי הכהן, לימים רבה של לובלין.
בהיותו בן עשרים (שפ"ז) נשא לאישה את דובריש (דאבריש), בתו של ר' יצחק מאונגריש ברוד, "ראש מדינת מעהרין", וחי בתמיכת חותנו העשיר. מלחמת שלושים השנים הביאה להרס עסקיו של חותנו, ורבי שמשון נאלץ לקבל משרת רב בגודינג שבמורביה בשנת 1629, בהיותו בן 22. כעבור שש שנים (שצ"ה) התמנה לרבה של לייפניק, ונשאר בה עד כיבוש העיר על ידי הצבא השוודי בשנת ה'ת"ג שפיזר את הקהילה ואילץ אותו לחזור לפראג. בפראג הוא נתמנה לדרשן, ושהה בה עד ה'ת"ח, אך במהלך המצור על העיר בשנת 1648 מצא את עצמו נאלץ לברוח למקום מבטחים. בשובו לאחר המלחמה נשאר בפראג עד שנת ה'ת"י. בסוף שנת ה'ת"י נקרא לרבנות וורמס, משרה שבה כיהן עשרים שנה עד פטירתו בכ"ט בניסן ה'ת"ל.
במהלך כהונתו קבע מספר הלכות ותקנות, שתועדו בידי יוזפא שמש בספר 'מנהגים דק"ק וורמיישא':
הרב משה שמשון נולד בדרום מורביה, צ'כיה, לאביו הרב אברהם שמואל בכרך ולאמו חוה, נכדת המהר"ל. בילדותו עברה משפחתו לוורמייזא, לאחר שאביו התמנה לרב הקהילה. בשביעי של פסח ה'שע"ה גורש עם משפחתו מוורמייזא בגירוש וורמייזא, ולאחר כחודש נפטר אביו בנדודיהם, בהיותו כבן שמונה. לאחר מות אביו עקרה אמו לפראג, ושם התחנך אצל דודיו מצד אמו, הרב חיים הכהן, לימים רבה של ניקלשבורג ועוד, ורבי נפתלי הכהן, לימים רבה של לובלין.
בהיותו בן עשרים (שפ"ז) נשא לאישה את דובריש (דאבריש), בתו של ר' יצחק מאונגריש ברוד, "ראש מדינת מעהרין", וחי בתמיכת חותנו העשיר. מלחמת שלושים השנים הביאה להרס עסקיו של חותנו, ורבי שמשון נאלץ לקבל משרת רב בגודינג שבמורביה בשנת 1629, בהיותו בן 22. כעבור שש שנים (שצ"ה) התמנה לרבה של לייפניק, ונשאר בה עד כיבוש העיר על ידי הצבא השוודי בשנת ה'ת"ג שפיזר את הקהילה ואילץ אותו לחזור לפראג. בפראג הוא נתמנה לדרשן, ושהה בה עד ה'ת"ח, אך במהלך המצור על העיר בשנת 1648 מצא את עצמו נאלץ לברוח למקום מבטחים. בשובו לאחר המלחמה נשאר בפראג עד שנת ה'ת"י. בסוף שנת ה'ת"י נקרא לרבנות וורמס, משרה שבה כיהן עשרים שנה עד פטירתו בכ"ט בניסן ה'ת"ל.
במהלך כהונתו קבע מספר הלכות ותקנות, שתועדו בידי יוזפא שמש בספר 'מנהגים דק"ק וורמיישא':
- רשם את פרטי פרעות ת"ח-ת"ט והורה להזכיר את נשמות הנספים יחד עם הזכרת הנספים במסעי הצלב.
- הוצאת ספר התורה והכנסתו לארון הקודש לא תתבצע על ידי החזן אלא תימכר לכל המרבה במחיר, כמקובל בקהילות אחרות.
- כאשר אין כהן בבית הכנסת אין לקרוא ללוי במקומו.
- היה מקובל שיש טלית מיוחדת לתפילת יום טוב ושמש הקהילה מביא אותה לשליח הציבור העומד להתחיל בתפילת שחרית. רבי שמשון קבע שיש להקדים את הבאת הטלית לפני ברכת "ברוך שאמר", כדי שלא להפסיק בברכת הטלית בין פסוקי דזמרה לבין "ברכו".
- בחתונה, הקניין בין החתן לכלה לא יתבצע תחת החופה אלא לפניה.
שימש גם כמוהל.