אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,460
נקודות
1,280
בגמרא מנחות (צט:) נכתב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש".

ותמה רבי ישעיה פיק בספר חידושי הש"ס:

פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות - "אפשר אדם חורש בשעת חרישה ... הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". ופלא הוא?!

אולם הבט וראה ויערב לך. צריך לומר שבגמרא במנחות היה כתוב רשב"י והיה סבור המדפיס שהוא רבי שמעון בן יוחאי, אך באמת הוא רבי שמעון בן יהוצדק, שהיה רבו של רבי יוחנן!

וכן מוכרחת הגהה קלה בב"מ (כב: כז.) גבי אבידה ששטפה נהר.

הוסיף וכתב בגליון השאילתות: "כעין זה השבתי לגאון תפארת הדור, מוה"ר יחזקאל לאנדא, אב"ד פראג, על אשר שאלני פירוש הילקוט(משלי) 'אל תגזל דל כי דל הוא' - אמר רבי שמעון בן יוחאי דתני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו".

ותמה: היאך יתכן שרבי שמעון בן יוחאי יאמר דבר בשם רבי חייא, שהוא תנא דברייתא?!

והשבתי לו כי בילקוט שלפני כתבתי בצידו שצריך לומר ר"ש בן יהוצדק, והשגגה נעשתה על ידי המדפיס שראה את ראשי התיבות רשב"י וסבר שהוא ר"ש בן יוחאי, והסכים הגאון לדברי. (שו"ת "נודע ביהודה" או"ח בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' שפ"ח - הובא בנר לשולחן שבת)
 
בגמרא מנחות (צט:) נכתב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש".

ותמה רבי ישעיה פיק בספר חידושי הש"ס:

פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות - "אפשר אדם חורש בשעת חרישה ... הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". ופלא הוא?!

אולם הבט וראה ויערב לך. צריך לומר שבגמרא במנחות היה כתוב רשב"י והיה סבור המדפיס שהוא רבי שמעון בן יוחאי, אך באמת הוא רבי שמעון בן יהוצדק, שהיה רבו של רבי יוחנן!

וכן מוכרחת הגהה קלה בב"מ (כב: כז.) גבי אבידה ששטפה נהר.

הוסיף וכתב בגליון השאילתות: "כעין זה השבתי לגאון תפארת הדור, מוה"ר יחזקאל לאנדא, אב"ד פראג, על אשר שאלני פירוש הילקוט(משלי) 'אל תגזל דל כי דל הוא' - אמר רבי שמעון בן יוחאי דתני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו".

ותמה: היאך יתכן שרבי שמעון בן יוחאי יאמר דבר בשם רבי חייא, שהוא תנא דברייתא?!

והשבתי לו כי בילקוט שלפני כתבתי בצידו שצריך לומר ר"ש בן יהוצדק, והשגגה נעשתה על ידי המדפיס שראה את ראשי התיבות רשב"י וסבר שהוא ר"ש בן יוחאי, והסכים הגאון לדברי. (שו"ת "נודע ביהודה" או"ח בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' שפ"ח - הובא בנר לשולחן שבת)
אני חשבתי על תירוץ פשוט

רשב"י אומר כי אכן האדם מקיים לא ימוש כשקורא קריאת שמע,
אבל התורה! מה תהא עליה?
שאם כל עם ישראל ידאג רק לעצמו ולחובת לא ימוש, בסוף ישאר רק קריאת שמע בעם ישראל, והתורה כולה - תיעלם!
אף אחד לא ידע הלכות שבת פסח מילה וכו'

וז"ל רשב"י המלאים:
רבי שמעון בן יוחי אומר:
אפשר אדם חורש בשעת חרישה,
וזורע בשעת זריעה,
וקוצר בשעת קצירה,
ודש בשעת דישה,
וזורה בשעת הרוח,
תורה מה תהא עליה?

הוא לא מדבר על הבן אדם, הוא מדבר על התורה!
 
אני חשבתי על תירוץ פשוט

רשב"י אומר כי אכן האדם מקיים לא ימוש כשקורא קריאת שמע,
אבל התורה! מה תהא עליה?
שאם כל עם ישראל ידאג רק לעצמו ולחובת לא ימוש, בסוף ישאר רק קריאת שמע בעם ישראל, והתורה כולה - תיעלם!
אף אחד לא ידע הלכות שבת פסח מילה וכו'

וז"ל רשב"י המלאים:
רבי שמעון בן יוחי אומר:
אפשר אדם חורש בשעת חרישה,
וזורע בשעת זריעה,
וקוצר בשעת קצירה,
ודש בשעת דישה,
וזורה בשעת הרוח,
תורה מה תהא עליה?

הוא לא מדבר על הבן אדם, הוא מדבר על התורה!
נפלא, אמנם הוא מתבסס על הוכחות נוספות, וכמו כן קשה קצת הלשון "ר' יוחנן אמר רשב"י".
 
אני זוכר שכשהייתי ילד למדנו (נראה לי בפרק הכונס) מימרא של ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון בן יוחאי, והמלמד אמר שיש כאן 3 רשב"י.
ר' שלמה בן יצחק (רש"י) מפרש את דברי ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון בן יוחאי.
 
אולם הבט וראה ויערב לך. צריך לומר שבגמרא במנחות היה כתוב רשב"י והיה סבור המדפיס שהוא רבי שמעון בן יוחאי, אך באמת הוא רבי שמעון בן יהוצדק, שהיה רבו של רבי יוחנן!
האם הכוונה שכן הוא בכל המקומות בהם מופיע אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי?
ואצרף לדוגמא
HebrewBooksOrg_36083_page_12.jpg
 
בגמרא מנחות (צט:) נכתב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש".

ותמה רבי ישעיה פיק בספר חידושי הש"ס:

פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות - "אפשר אדם חורש בשעת חרישה ... הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". ופלא הוא?!

אולם הבט וראה ויערב לך. צריך לומר שבגמרא במנחות היה כתוב רשב"י והיה סבור המדפיס שהוא רבי שמעון בן יוחאי, אך באמת הוא רבי שמעון בן יהוצדק, שהיה רבו של רבי יוחנן!

וכן מוכרחת הגהה קלה בב"מ (כב: כז.) גבי אבידה ששטפה נהר.

הוסיף וכתב בגליון השאילתות: "כעין זה השבתי לגאון תפארת הדור, מוה"ר יחזקאל לאנדא, אב"ד פראג, על אשר שאלני פירוש הילקוט(משלי) 'אל תגזל דל כי דל הוא' - אמר רבי שמעון בן יוחאי דתני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו".

ותמה: היאך יתכן שרבי שמעון בן יוחאי יאמר דבר בשם רבי חייא, שהוא תנא דברייתא?!

והשבתי לו כי בילקוט שלפני כתבתי בצידו שצריך לומר ר"ש בן יהוצדק, והשגגה נעשתה על ידי המדפיס שראה את ראשי התיבות רשב"י וסבר שהוא ר"ש בן יוחאי, והסכים הגאון לדברי. (שו"ת "נודע ביהודה" או"ח בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' שפ"ח - הובא בנר לשולחן שבת)​
ומצאתי

ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו
א. דין א. הגהה. ובשעת הדחק אפי' לא קרא רק ק"ש וכו'. הכי אתמר פרק שתי הלחם דף צ"ט ע"ב, א"ר יוחנן משום רשב"י אפי' לא קרא אדם אלא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימיש, והדבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ, ורבא אמר מותר לאומרו בפני ע"ה. ואמרינן תו התם, שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כלה מהו ללמוד חכמה יונית, קרא עליו המקרא הזה לא ימוש וכו', צא ובדוק שעה שאינה לא יום ולא לילה ולמוד בה חכמה יונית.
ואשמעה אחד קדוש מדבר רמי ומקשה דר"ש בן יוחאי ור' ישמעאל מחלפא שיטתייהו פרק כיצד מברכין, דאמרי התם דף ל"ה, ת"ר ואספת דגנן מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן, תלמוד לומר ואספת דגנך, הנהג בהם מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל, ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש וכו' תורה מה תהא עליה וכו'. וקשיא דר' שמעון ן' יוחאי אדרשב"י, ודר' ישמעאל אדר' ישמעאל. וניחא ליה, דר' ישמעאל דודאי סבר דלא ימוש לאו כפשטיה, אלא לזרוזי לבן אחותו בתורה קאמר. אבל דרשב"י אדרשב"י קשיא. זהו תורף דברי הרב הנז'. ואנכי איש צעיר אנא נפשאי כתבית להרב הנז' על רזא דנא:
מילין לצד עילאה אמלל, ולשוני תהגה תחותוהי תטללא, הא דקשיא ליה חיילא, בכולל מאיש באנשים עד עולל, אך לפי הגירסא דמייתי הרב שפתי כהן (ס"ק א) ר' יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק, תנוח דעתנו. ולא נפלאת היא ולא רחוקה דהיה כתוב בש"ס רשב"י, ודימו שהיה ר"ש בן יוחאיב. וכבר נודע דר"ש בן יהוצדק רביה דר' יוחנן הוה. והתוס' בעכו"ם דף נ"ט ע"א, המה ראו כן תמהו מאותה שאמרו פרק זה בורר דף כ"ו, דקאמר ר' יוחנן דאי קרי להו רועי בקר מאי עביד. אבל בסוכה דף י"א ע"ב, כתבו התוס' בפשיטות דר"ש בן יהוצדק דא"ר יוחנן הלכות משמו היה תנא, ואיננו ההוא דפרק זה בורר. וכ"כ התוס' בנדה דף יו"ד ע"ב. ועמ"ש בשו"ת בית יעקב סי' ל"ח.
אך אוסף להביט לרש"יג בנדרים דף ח' ע"א, שכתב דאר"ש בן יוחאי במסכת ברכות כל הקורא ק"ש שחרית וערבית וכו'. וכבר נתבאר דבברכות שמעינן ליה לרשב"י איפכא, ואולי ט"ס הוא וצ"ל דאר"ש בן יהוצדק במסכת מנחות. שוב ראיתי בש"ס חדש גריס מסכת מנחות.


ועוד הוסיף שם להאריך בכל הנדון.​
 
וראה
ספר יוחסין מאמר ראשון
וזה נראה לי הפך בתלמוד באמוראים על הרוב שאם אמר אמר ר' יוחנן משום שמעון בן יוחאי לא היה תלמידו ולא שמעה ממנו אלא שמעה ממי שקבל ממנו אבל במשנה ר' יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הוא רבו. ובתלמוד אמר רב יהודה אמר שמואל הוא רבו וזה על הרוב וצריך עיון כמו שנבאר ב"ה. ובפרקא קמא דנדה (דף י ב) בתוספות אמר ר' יוחנן אמר ר' שמעון בן יהוצדק וכו' הא דידיה הא דרביה נראה מכאן כי רבו של ר' יוחנן הוא ר' שמעון בן יהוצדק. ואני אברהם אומר כי בכאן אמר אמת אבל אין זה בכל מקום כי בפרק יש נוחלין (ב"ב קטז א) אמר ר' יוחנן משום רשב"י על ענין הבנים וכו' ומתרץ הא דידיה הא דרביה ואין רשב"י רבו ולא ראה אותו כי אפילו בזמן רבי תלמיד ר' שמעון היה ר' יוחנן קטן. וכן בפרק כל הבשר אמר שמואל משום ר' אליעזר וכו' הא דידיה הא דרביה ופירש רש"י כל היכא דקתני משום פלוני לא שמע מפיו אלא מפי אחרים שאמרו מפיו ושמואל לא ראה ר' אליעזר מימיו דר' אליעזר בחרבן היה מתלמידי ריב"ז ושמואל מדורות האחרונים היה בסוף שנותיו דרבי.

וכ"כ השל"ה​
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות
רנט. אמר רב יהודה אמר שמואל. כל היכא דאיכא אמר רבי פלוני, כגון אמר רב יהודה אמר שמואל וכיוצא בו, רבו היה ושמעה ממנו. וכל היכא דאיכא אמר רבי פלוני משום רבי פלוני, כגון אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, לא שמעה ממנו אבל שמעה מאחר שקבלה ממנו, וכן כתב רש"י בחולין (יז ב ד"ה כל).
 
פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות - "אפשר אדם חורש בשעת חרישה ... הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". ופלא הוא?!
הוא לא מדבר על הבן אדם, הוא מדבר על התורה!
ואשמעה אחד קדוש מדבר רמי ומקשה דר"ש בן יוחאי ור' ישמעאל מחלפא שיטתייהו פרק כיצד מברכין, דאמרי התם דף ל"ה, ת"ר ואספת דגנן מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן, תלמוד לומר ואספת דגנך, הנהג בהם מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל, ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש וכו' תורה מה תהא עליה וכו'. וקשיא דר' שמעון ן' יוחאי אדרשב"י, ודר' ישמעאל אדר' ישמעאל. וניחא ליה, דר' ישמעאל דודאי סבר דלא ימוש לאו כפשטיה, אלא לזרוזי לבן אחותו בתורה קאמר. אבל דרשב"י אדרשב"י קשיא. זהו תורף דברי הרב הנז'. ואנכי איש צעיר אנא נפשאי כתבית להרב הנז' על רזא דנא:
על גוף השאלה, בין על ר' ישמעאל ובין על רשב"י, אציין למה שכתבתי באשכול אחר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון