זה לשון הרמ"א "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא" משמע שעיקר העניין הוא להרבות השמחה.
ואפשר שיש בזה גם משום ונהפוך הוא ולכן עיקר התחפושות היו ללבוש גבר שמלת אישה ולהפך כפי שנראה מלשון הרמ"א.
וכבר הזכירו כאן את הענין שבפורים יש לשנות את החיצוניות ועל ידי זה את הפנימיות, ואפשר שזה שייך גם לעניין של חייב אדם לביסומי עד דלא ידע בין ארור המן וכו' שעל ידי שינוי חיצוני שמגיע בשתיית היין משפיע על פנימיות האדם עד כדי היפוך מוחלט של ארור המן וברוך מרדכי שזה היפוך בפנימיות ובעומק הדעת.