סוכות, שמח"ת ושמ"ע לולבי דקל קנרי (1 צופה)

[אולפן חדת]

לולבי דקל קנרי

תמר זה שם העץ או שם הפרי​

בהרבה מינים העץ והפרי נקראים באותו שם, כגון תאנה רמון זית תמר, גם העץ נקרא בסתמא "ותאנה", וגם הפרי נקרא בסתמא "ומן התאנים", אבל העלים נקראים "עלי תאנה". ויתכן אמנם דהשם ניתן בראשונה לאילן, ואגב הכי גם פריו נקרא בשם זה, ובפרט שם תמר שנזכר תמיד במקרא על האילן ויש בלשון הזה גם עשן המיתמר ועולה, אך מכל מקום בפשוטו "עלי תאנה" ללא חסר ויתר מתפרש בדווקא על עלי העץ תאנים הידוע ולא על עלי בנות שוח ובנות שקמה וכדומה, וכן "תמר" סתמא, מיוחד לעץ פרי הידוע שמביאין ממנו ביכורים, וכפי שהורגלנו במקרא ובחז"ל, וכשכתבה תורה (דברים ל"ד) עיר התמרים, הדבר מצטייר לכל אחד על סוג העצים הנ"ל, ולא על אף זן אחר של דקלים. ותדע דכשהמקרא רוצה לתאר שפע פירות ולהיפך די לו בהזכרת השם תמר (ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים, רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו, צדיק כתמר יפרח,) ואינו נזקק להוסיף הסבר, כגון· ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרי־פרי. גם חז"ל דרשו על כפות תמרים שיש בו טעם ואין בו ריח.

מה שיקבע בנידון הלולב הקנרי אינו סברות הלב אלא כללי יישום המקרא ​

הנה אין כלל קבוע במצוות התורה אם התורה מצריכה זן פרטי מתוך המין או מכשירה את כלל המין, וזימנין נמי שהתורה מצריכה פרט שבפרט, כגון הדס- דווקא הענף שגדל משולש, ואין לנו שום ידיעה מוקדמת איזו מידת מיקוד תהיה למצווה, אלא לעולם יש לבדוק הדבר בלשון התורה. ובסתמא כשהתורה כותבת שֵם הרי זה בדווקא, ולאפוקי כל בעלי שם לווי, וכדאמרינן סוכה י"ג א' גבי מרור, וחולין ס"ב ב' גבי תורין, וכן מקובלנו לענין פרי עץ הדר דהוא דווקא אתרוג ולא שאר בני משפחתו. וכשהתורה כותבת ריבוי כגון ערבי נחל (סוכה ל"ד א') או תואר במקום שם כגון ענף עץ עבות (סוכה ל"ג א') בזה מתרחב ההכשר לבעלי שם לווי או לכל התואם את התואר. והשתא אפילו אם העץ הקנרי נקרא תמר קנרי ולא דקל קנרי וכדו' מכל מקום אף אנו נאמר כפות תמרים ולא כפות תמרי לוואי. [ואי"ז ענין כלל להא דמכשירינן ערבה של בעל, דהתם הוא אותו זן, והנידון הוא אם "נחל" נכתב לזיהוי המין או להצריך תנאי מקרי, אבל נידו"ד בכללי זיהוי מין.] והכלאת קנרי ברגיל אינה ראיה, דגם אם כופשני צוצייני יכולים להוליד מתורים אי"ז ראיה שהם בית אב אחד, שהרי אפשר גם להרביע צבי ועז.

האם ניתן להכשיר מדכתיב תמרים לשון רבים​

מיהו כפות תמרים נכתב בלשון רבים, אך לא מצאנו בחז"ל דרשא לרבות בעלי שם לווי, ואין אנו בקיאין לידע האם ומה ראוי לדרוש מייתור זה, (והאם נכון לדרוש קראי על אורח שלא בא בזמנו,) ודי בזה כדי לאסור את הקנרי. ועוד עיין ברבינו בחיי עה"ת שהאריך מדוע נכתב כפות תמרים לשון רבים, והזכיר שם הכשר לולב הזכר והנקבה, שהם באמת חד מינא בתוארם ובתואר לולביהם, ועושים מלאכה אחת. ---ולמעשה ברור דאין להכשיר לולב של דקל קנרי.

 

[אולפן חדת]

זכורני שבעת כתיבת המאמר (לפני שנים) עמדו לנגד עיני דברי מחברים שכתבו שמסתבר שלולב קנרי כשר שהרי זה ממש כמו דקל רגיל ולולב רגיל רק עם הבדלים דקים, ומה בכך שאינו מוציא תמרים, הרי קיי"ל שגם דקל שאינו מוציא תמרים וגם דקל זכר כשר ללולב, ועל זה נסובים דברי המאמר ודוק, אך אם תימצי לומר שהוא מוציא תמרים אכילים, זה באמת דבר הצריך בדיקה.

 

[יואל שילה]

זכורני שבעת כתיבת המאמר (לפני שנים) עמדו לנגד עיני דברי מחברים שכתבו שמסתבר שלולב קנרי כשר שהרי זה ממש כמו דקל רגיל ולולב רגיל רק עם הבדלים דקים, ומה בכך שאינו מוציא תמרים, הרי קיי"ל שגם דקל שאינו מוציא תמרים וגם דקל זכר כשר ללולב, ועל זה נסובים דברי המאמר ודוק, אך אם תימצי לומר שהוא מוציא תמרים אכילים, זה באמת דבר הצריך בדיקה.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך ככל הזכור לי לילקוט יוסף, או למעלין בקדש - לאביו זצ"ל
וע"ז כתבתי פעם שנראה שהוא שגה בעיקר הנידון
כי הנידון בקנרי אינו מה שאינו מוציא תמרים
אלא שהוא כלל לא ממין 'כפות תמרים'