יש להם על מה שיסמוכו לא הכוונה שאפשר להתיר את זה, הכוונה היא שיש גדולים שכך נהגו, והבת"כ כתב שטעמם עימם, אף שאיננו יודעים אותו, ולכן אדם שנוהג כך אין למונעו, כי הוא סומך על הגדולים שנהגו כך, ואף שהפ"ת אסר מחמת טעמיו של הבת"כ, ולא היה אכפת לו שיש גדולים שנהגו ליכנס, עכ"פ הבת"כ כן היה אכפת לו, ולא רצה לומר שהדין לא כך, והשאיר הדבר במנהג, אז אם יבוא אליך כהן וישאל אם מותר לו, תענה לו שאסור, אבל אם תראה כהן שיאמר לך שכך המנהג אצלו במשפחה מדורי דורות, לא תאמר לו שאסור, אלא תאמר לעצמך שלדעת הפ"ת א"א לסמוך על זה המנהג, והוא מנהג טעות, ודעת הבת"כ שאפשר לסמוך על המנהג. ולכן אני לא יכול למחות בו כיון שהוא סומך על הבת"כ שאפשר לסמוך על המנהג אפילו שלא מבינים את זה עפ"י הלכה.
