באשכול אחר הובא
לבוש אורח חיים סימן שו
ובלבוש כתב דשלש עבירות יהרג ואל יעבור מחללין עליו שבת אפילו בפעם אחת, דמציל נפש מישראל, מה שאין כן בשאר עבירות דיעבור ואל יהרג, ובסימן שכ"ח מיירי בשאר עבירות. ומשמע בשלש עבירות אפילו יודעין שלא ימסור עצמו למיתה מכל מקום דינא הוא כן, יע"ש.
ויצאתי לתור אחר הדבר, וזה אשר מצאתי בעז"ה
לבוש אורח חיים סימן שו
מי שנודע לו בשבת שהוציאו בתו או קרובו מביתו בעל כרחו להמיר דתו להוציאו מכלל ישראל, הרי זו כהצלת נפשות, ומצוה לו להשים לדרך פעמיו להשתדל בהצלתו, ויוצא אפילו חוץ לג' פרסאות שהוא תחום דאורייתא, ואי לא בעי ללכת, כייפינן ליה, אף על פי שהוא ספק אם יציל אם לא, ספק נפשות להקל. במה דברים אמורים בהמרת דת וכיוצא בה מן העבירות דהוי דינא בהו יהרג ואל יעבור, והרי יצטרך זה הנאנס למסור עצמו למיתה והוי המצילו מצילו ממות לחיים, אבל בשאר עבירות שאין הדין בהן יהרג ואל יעבור, אין מחללין עליו את השבת, כמו שיתבאר טעמא לקמן סימן שכ"ח סעיף י"ב: * הג"ה ועיין בעטרת זהב סימן קנ"ז.
ויש לדון בכוונתו אי היינו דוקא במקום שיכול וצריך למסור נפשו, ובחילול שבת יצילו נפשו, או לאו
ובפרי מגדים נקט דאף ביודעים שלא ימסור עצמו למיתה כך דינו
פרי מגדים משבצות זהב אורח חיים סימן שו סעיף ידויש לדון בכוונתו אי היינו דוקא במקום שיכול וצריך למסור נפשו, ובחילול שבת יצילו נפשו, או לאו
ובפרי מגדים נקט דאף ביודעים שלא ימסור עצמו למיתה כך דינו
ובלבוש כתב דשלש עבירות יהרג ואל יעבור מחללין עליו שבת אפילו בפעם אחת, דמציל נפש מישראל, מה שאין כן בשאר עבירות דיעבור ואל יהרג, ובסימן שכ"ח מיירי בשאר עבירות. ומשמע בשלש עבירות אפילו יודעין שלא ימסור עצמו למיתה מכל מקום דינא הוא כן, יע"ש.