• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
רב הושעיא שאל מה הדין לפי רבי שמעון בכהן שקמץ מנחה והתכוון לשם זבח, וענה לו רבי אסי: "כלום הגענו לסוף דעתו של רבי שמעון?". מנחות ד ע"א. רבנו גרשום (מובא בשיטה מקובצת) מסביר שכוונתו לומר שלא הגענו לסוף דעתו, ולא הבננו את שיטתו.

בעל ה"תפארת שלמה" (פרשת שופטים) מסביר על פי זה את הנאמר במסכת עירובין (מו,ב) שכאשר יש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון או בין רבי יוסי לרבי שמעון לא פוסקים כדעת רבי שמעון, ולכאורה יש לתמוה: מי לנו גדול כרבי שמעון בן יוחאי ומדוע אין הלכה כמותו.

אלא, גודל מעלת רשב"י גבוה מאוד, לכן בעולם הזה, בעת כזאת, איננו בדרגה המתאימה לגובהו, ואי אפשר שתהיה הנהגת העולם כמותו. זאת הסיבה שאין הלכה כרבי שמעון. דברים אלו מתאימים למה שאמר רבי אסי שלא הגענו לסוף דעתו.

אבל בעתיד כאשר תימלא הארץ דעה, אזי באמת תהיה הלכה כמותו. כי ההלכה צריכה להיות מותאמת לדרגה הרוחנית של העולם, וזוהי כוונת חז"ל שאמרו: "הליכות עולם, אל תקרי הליכות אלא הלכות". שההלכה היא לפי ההליכה של העולם, לפי מדריגת ומעלת בני האדם בעולם הזה, לכן עתה אין העולם ראוי להתנהג ואין באפשרותו לשאת את עוצם קדושתו של רשב"י.

לעומת זאת על דוד המלך ע"ה אמרו (סנהדרין צג,ב) "וה' עמו", שהלכה כמותו בכל מקום, כי הוא היה בבחינת המלכות והיה בכוחו להמשיך ההלכה לפי ערך הדור שהיה בעת ההיא.
 
רב הושעיא שאל מה הדין לפי רבי שמעון בכהן שקמץ מנחה והתכוון לשם זבח, וענה לו רבי אסי: "כלום הגענו לסוף דעתו של רבי שמעון?". מנחות ד ע"א. רבנו גרשום (מובא בשיטה מקובצת) מסביר שכוונתו לומר שלא הגענו לסוף דעתו, ולא הבננו את שיטתו.

בעל ה"תפארת שלמה" (פרשת שופטים) מסביר על פי זה את הנאמר במסכת עירובין (מו,ב) שכאשר יש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון או בין רבי יוסי לרבי שמעון לא פוסקים כדעת רבי שמעון, ולכאורה יש לתמוה: מי לנו גדול כרבי שמעון בן יוחאי ומדוע אין הלכה כמותו.

אלא, גודל מעלת רשב"י גבוה מאוד, לכן בעולם הזה, בעת כזאת, איננו בדרגה המתאימה לגובהו, ואי אפשר שתהיה הנהגת העולם כמותו. זאת הסיבה שאין הלכה כרבי שמעון. דברים אלו מתאימים למה שאמר רבי אסי שלא הגענו לסוף דעתו.

אבל בעתיד כאשר תימלא הארץ דעה, אזי באמת תהיה הלכה כמותו. כי ההלכה צריכה להיות מותאמת לדרגה הרוחנית של העולם, וזוהי כוונת חז"ל שאמרו: "הליכות עולם, אל תקרי הליכות אלא הלכות". שההלכה היא לפי ההליכה של העולם, לפי מדריגת ומעלת בני האדם בעולם הזה, לכן עתה אין העולם ראוי להתנהג ואין באפשרותו לשאת את עוצם קדושתו של רשב"י.

לעומת זאת על דוד המלך ע"ה אמרו (סנהדרין צג,ב) "וה' עמו", שהלכה כמותו בכל מקום, כי הוא היה בבחינת המלכות והיה בכוחו להמשיך ההלכה לפי ערך הדור שהיה בעת ההיא.
קשה לומר כי הדברים הם על דרך הפשט, כבקשת פותהא"ש... אבל עצם ההתעסקות בדרכו של ר' שמעון חייבת מעצם מהותה להתחשב בדרכו הכללית, ומטבע הדברים אי אפשר להסביר את זה בדרך הפשט כפשוטו...
ורק אוסיף על דבריך את דברי חז"ל (ברכות לה:) הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם, כר' שמעון ולא עלתה בידם.
והיינו כי דרכו של ר' שמעון מעצם מהותה היא דרכם של יחידים, ואינה דרך לרבים, דבר המבטא את היותו נעלה מעל המוניות העולם, וכבר חכמים הגדירו כי אותם שאין מפסיקים לתפילה זה כגון ר' שמעון וחבריו (שבת יא.).
ואולי בזה נוכל להסביר את דברי חז"ל שאמרו (גיטין יט.) כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, ומדוע לא נאמר כן על כל מחלוקת שהיא.
אך הענין הוא כי בכל מקום ישנה הלכה אחת, כאחד התנאים שנחלקו בהם, אבל אצל ר' שמעון ואחרים, אין הכוונה שלא פוסקים כר' שמעון, אלא שהלכותיו אינם מתאימות להנהגת הכלל, ועל כן בעצם יש לזה משמעות אמיתית ברמה מסוימת, ועל כן בשעת הדחק יש לסמוך על זה, ואכמ"ל.
 
בעל ה"תפארת שלמה" (פרשת שופטים) מסביר על פי זה את הנאמר במסכת עירובין (מו,ב) שכאשר יש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון או בין רבי יוסי לרבי שמעון לא פוסקים כדעת רבי שמעון, ולכאורה יש לתמוה: מי לנו גדול כרבי שמעון בן יוחאי ומדוע אין הלכה כמותו.​
במחילה, איני מבין את התמיהה, וכי מנין לנו לדעת שרבי שמעון גדול מרבי יהודה או מרבי יוסי?
ומי הוא שידע להעריך גדלותו של תנא זה או אחר ביחס לחבריו התנאים?​

רב הושעיא שאל מה הדין לפי רבי שמעון בכהן שקמץ מנחה והתכוון לשם זבח, וענה לו רבי אסי: "כלום הגענו לסוף דעתו של רבי שמעון?". מנחות ד ע"א. רבנו גרשום (מובא בשיטה מקובצת) מסביר שכוונתו לומר שלא הגענו לסוף דעתו, ולא הבננו את שיטתו.​
שים לב, שזה נאמר על דורות מאוחרים יותר ולא כלפי חבריו.

אמנם מצינו כעין זה, בהסבר למה אין הלכה כרבי מאיר
א"ר אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים על טהור טמא ומראה לו פנים (עירובין יג ב)

ושם נאמר כלפי חבריו התנאים.​
אבל בעתיד כאשר תימלא הארץ דעה, אזי באמת תהיה הלכה כמותו.
מה המקור לזה?
 
אלא, גודל מעלת רשב"י גבוה מאוד, לכן בעולם הזה, בעת כזאת, איננו בדרגה המתאימה לגובהו, ואי אפשר שתהיה הנהגת העולם כמותו. זאת הסיבה שאין הלכה כרבי שמעון. דברים אלו מתאימים למה שאמר רבי אסי שלא הגענו לסוף דעתו.
ועל כל זה יש להקשות, דהא איבעיא להו בתלמוד (עירובין מו ב)
איבעיא להו ר"מ ור"ש מאי תיקו

ובירושלמי אמרו "ר' מאיר ור' שמעון הלכה כר' שמעון".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון