סיפורים על גדולים למה הגר"ע יוסף רדף אחרי ילד (1 צופה)

[אחד יחיד]

בשעת הלווייתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, לא היה אפשר להתעלם מאחד המלווים, שעמד ומירר בבכי ללא הפוגה. כשגבר בכיו מאוד, וראה את מבטיהם התמהים של הסובבים אותו, פתח וסיפר דברים כהווייתם: "כשהיה בני בגיל שלוש באתי עמו למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כדי שיעשה לו 'חלאקה' ויגזור מעט את שערו. כשהגענו לביתו, ראינו את הגר"ע יוצא ממכוניתו, וכדי לא להטריחו בבואו לביתו הגשתי לו את המספריים, וביקשתיו שיגזור את שערות הילד עכשיו ברחוב. הגר"ע הסכים, ומתוך חיבה נתן טפיחה קלה על כתפו של הילד, כאשר אני אישית נהניתי מאוד מהלטיפה של הגר"ע, אך הילד נבהל מאד וברח מהמקום, כשהגר"ע יוסף דולק בעקבותו… כל העוברים והשבים היו המומים כשראו את גדול הדור רץ אחרי ילד קטן. על-אף שניסיתי להניאו מלרוץ אחרי הילד, אך לשווא. הגר"ע היה אז בגיל שמונים וחמש ורץ אחרי ילד בגיל שלוש וניסה לשדלו לעצור, עד שהצליח לשכנעו ואז התכופף והרימו בזרועותיו.

"מה שקרה אחר כך היה בלתי ייאמן בעליל. במשך רבע שעה התאמץ הגר"ע יוסף לפייס את הילד ולא התקררה דעתו עד שעלה לביתו, ואחר כבוד הכניסו לקודש פנימה, והעניק לו את אחד מספריו במתנה עם הקדשה אישית, כשאני עומד ומשתאה. אף לאחר כל זאת לא נרגע הגר"ע יוסף, עד ששיחק עם הילד וראוהו מחייך לכל עבר. אז איך לא אבכה על גדול שכזה?!"…(הרב יוסף מאיר האס)