- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
התרחשות פלאית, שאירעה במעון קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זי"ע. מעשה באחד החסידים שנכנס אל הקודש פנימה, להיפרד מהרבי ולבקש ברכתו טרם נסיעתו לאוסטרליה, להשתתף בשמחה משפחתית. הרבי העניק את ברכתו, אך הוסיף שיראה לספר את בנו הקטן, ולשייר לו את הפאות קודם הנסיעה. האיש השתומם מאד לפשר ההוראה המפתיעה, שהרי בנו עדיין רק בן שנתייים ימים, ועוד רחוק יום מלאות לו שלש שנים, אך כמובן חזקו עליו דברי רבו הקדוש, ביודעו היטב שאינו מוציא מפיו דברים בעלמא. עשה החסיד כעצת הרבי, וערך לבנו בן השנתיים תספורת עם פאות הראש כמקובל וכנהוג.
משהגיע החסיד עם בני משפחתו לאוסטרליה, נעלם הילד מעיניהם, ולמרות החיפושים הנמרצים בכל רחבי שדה התעופה לא מצאוהו בשום מקום, עד שגם המשטרה נאלצה להתערב בחיפושים הקדחתניים, אך ללא מוצא. רק כעבור שעות ארוכות של דאגה עמוקה, הופיע אחד מרבני העיר עם הילד בידו. התברר שהילד רצה מאד לראות את הקורה במקום החדש, שלא היה מוכר לו עד כה, ויצא בגפו אל רחובה של עיר, שם צעד זמן רב להנאתו, בלי לדעת שכל המשפחה מחפשת אותו בכיליון עיניים. כשהשוטרים מצאו אותו, ראו שאינו מבין את השפה האנגלית, ולא יכלו לתקשר אתו כראוי, אך היות ושתי פאות עיטרו את צדעי ראשו, הבין השוטר כי ילד יהודי הוא, ולקח אותו אל אחד הרבנים שיודיע לבני המשפחה כי הילד נמצא.
רק אז הבינו ההורים מדוע הורה הרבי לערוך לבנם תגלחת כבר כעת, טרם הנסיעה, בהיות הילד אך שנתיים ימים ותו לא. (הרב יוסף מאיר האס)
משהגיע החסיד עם בני משפחתו לאוסטרליה, נעלם הילד מעיניהם, ולמרות החיפושים הנמרצים בכל רחבי שדה התעופה לא מצאוהו בשום מקום, עד שגם המשטרה נאלצה להתערב בחיפושים הקדחתניים, אך ללא מוצא. רק כעבור שעות ארוכות של דאגה עמוקה, הופיע אחד מרבני העיר עם הילד בידו. התברר שהילד רצה מאד לראות את הקורה במקום החדש, שלא היה מוכר לו עד כה, ויצא בגפו אל רחובה של עיר, שם צעד זמן רב להנאתו, בלי לדעת שכל המשפחה מחפשת אותו בכיליון עיניים. כשהשוטרים מצאו אותו, ראו שאינו מבין את השפה האנגלית, ולא יכלו לתקשר אתו כראוי, אך היות ושתי פאות עיטרו את צדעי ראשו, הבין השוטר כי ילד יהודי הוא, ולקח אותו אל אחד הרבנים שיודיע לבני המשפחה כי הילד נמצא.
רק אז הבינו ההורים מדוע הורה הרבי לערוך לבנם תגלחת כבר כעת, טרם הנסיעה, בהיות הילד אך שנתיים ימים ותו לא. (הרב יוסף מאיר האס)
