אני מקווה שלא הכוונה כאן ברצינות, וגם לא ברצינות זה דברים חמורים ביותר בעיני.
שמה, שאני חושב כך?
לא, וזה לא הנידון.
האם יתכן שהרמב"ם חשב כך? - בהחלט.
זו הייתה דעה מאוד מקובלת בקרב הפילוסופים (גם היהודים) שהכושים הם הממוצע בין האדם לקוף, עם רמת משכל ממוצעת ביניהם. (וזה הסיבה שגם בדמוקרטיות לא נתנו להם זכויות הצבעה).
הרמב"ם סה"כ שבקרב השבטים הכושיים הברבריים, (כקצות התור"ך המשוטטים בצפון, והכושיים והמשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף,)
אזי אין אמונתם מתבססת על סמך גילוי אלוקי, אלא על סמך מה שהם חושבים.
בדבריו על האקלים הוא מתכוון לכך שהאקלים הוא זה שהשפיע על פעילות מוחם, ובזמנו דעה זו לא הייתה חריגה, וכמדומני שראיתי את זה באחד מכתבי הרמב"ם או בנו בפירוש.
 
שמה, שאני חושב כך?
לא
מדוע? האם גם על הכופרים וחסרי הדעת אינך חושב שהם פחות מדרגת אדם?
אדם זה דרגה שנובעת מיכולות מסויימות שלו להגיע להכרה בבורא (כך מבאר הרמב"ם) מיש שנטול יכולת זו הוא לא הרבה יותר מבעל חי.
למה כל כך חמור לומר זאת?
 
מדוע? האם גם על הכופרים וחסרי הדעת אינך חושב שהם פחות מדרגת אדם?
אדם זה דרגה שנובעת מיכולות מסויימות שלו להגיע להכרה בבורא (כך מבאר הרמב"ם) מיש שנטול יכולת זו הוא לא הרבה יותר מבעל חי.
למה כל כך חמור לומר זאת?
כוונתו לומר על כהי עור שהם חצי-קופים.
למה אני לא אומר את זה? כי זה לא פוליטיקלי קורקט.
(ולא ממש הבנתי, אתה סבור שהרמב"ם כתב על הכופרים שהם 'אינם במדרגת אדם', וזה כלל את אריסטו ש'כמעט והגיע למעלת הנבואה'?)
 
כוונתו לומר על כהי עור שהם חצי-קופים.
למה אני לא אומר את זה? כי זה לא פוליטיקלי קורקט.
כמדומני שמהקשר דבריו רואים שלא זה הנקודה, הוא מבחין בין בעלי הכרה לשאינם כאלה.
אני שמח שאתה מודה שבעצם בלב בעיניך ... רק לא אומרים זאת...
אבל ברור אצלי שהרמב"ם לא סבר כן לגבי שבט דן וכדו' (שהרדבז רבה של מצרים מאות אחריו כך הכיר בהם) וכן אלדד הדני שהיה מאות לפניו שהיה כושי.
 
כמדומני שמהקשר דבריו רואים שלא זה הנקודה, הוא מבחין בין בעלי הכרה לשאינם כאלה.
אני שמח שאתה מודה שבעצם בלב בעיניך ... רק לא אומרים זאת...
אבל ברור אצלי שהרמב"ם לא סבר כן לגבי שבט דן וכדו' (שהרדבז רבה של מצרים מאות אחריו כך הכיר בהם) וכן אלדד הדני שהיה מאות לפניו שהיה כושי.
אל תכניס לפי את אשר לא אמרתי, וכמדומני שחרגנו הרחק-הרחק מגבולות האשכול, תפתח אשכול חדש (ורק תדאג ש'הליברלים הנאורים' לא ישמעו עליו...)
 
אל תכניס לפי את אשר לא אמרתי, וכמדומני שחרגנו הרחק-הרחק מגבולות האשכול, תפתח אשכול חדש (ורק תדאג ש'הליברלים הנאורים' לא ישמעו עליו...)
 
זו הייתה דעה מאוד מקובלת בקרב הפילוסופים (גם היהודים) שהכושים הם הממוצע בין האדם לקוף, עם רמת משכל ממוצעת ביניהם. (וזה הסיבה שגם בדמוקרטיות לא נתנו להם זכויות הצבעה).
אגב, לא ייאומן שעד לפני כ-100 שנה באירופה ובאמריקה היו גני חיות אנושיים שבו כושים הוצגו בכלוב של חיות...
 
רבינו היקר, אתה לא שמת לב שהוא אומר שהם בדרגת הקוף או בדרגת התור"ך הכושים.
אינני רואה שום בעיה בגזענות כשמדובר כלפי זרע חם שהתקלל להיות עבד עבדים. אין זה בגלל צבע עור חלילה וכדו' אלא בגלל מנטליות
@חד מבתראי
לא הרע בעיני עצם הנושא של הגזענות, שלדעתי אין מקום להתייחס אליה כ'רעה' או כ'טובה' אלא לגופו של עניין ובכל מקום לעניינו, מה שאמת אמת ומה שלא לא (לא ניתן לעולם להציב גבול ערכי לניתוח של המציאות כלומר לומר שלהגיד שהמציאות היא כזו וכזו זה 'לא בסדר').

רק הרע בעיני לומר שהאדם שה' יצרו בצלמו ובדמותו אינו בדרגת אדם מחמת אופיו או אקלימו.

והעיקרון שהרמב"ם אומר הוא שכל איש שאין לו אמונת דת לא מדרכי עיון ולא מדרכי קבלה וכו' דין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים וכו' והיינו שהוא אומר שמי שאין לו שום אמונת דת וכו' הוא למטה מדרגת אדם ולמעלה מדרגת בהמה.

ופשטי דבריו הוא שכאן אין הוא עוסק עדיין בכופרים שאותם הוא דן ברותחים לאחר מכן (אלו שפניהם לחוץ), אבל במי שאין לו כלל שום הכרה של דת, כלומר שהוא חי חיים סתמיים חסרי כל פשר ואינו מבקש משמעות ותוכן פנימי לחיים הוא פחות מדרגת אדם, וזה פשוט משום שמי שאינו חי בתודעה שחיי האדם הם נעלים ובעלי ערך ומשמעות הוא אכן מרוקן מכל התוכן הייחודי והנעלה של האדם (ויעוין במו"נ ריש ח"א בעסקו בביאור המושג 'צלם ודמות' ובמה שכתב שם על אלו שנולדו לאדם הראשון בק"ל השנים הראשונים, שהם לא נתחנכו ולא הרגילו את עצמם לתודעת החיים המרוממת של האדם ולעולם המושגים של 'אמת' ו'שקר', ולכן אין הם בדרגת 'אדם' ושלכן קראום חז"ל 'רוחות ושדים'). מיהא הם יותר מדרגת בעל חי כי תמונתו והכרתו מפותחים יותר ודומים יותר לאדם (יש לו פוטנציאל של אדם), כשלעומתם הכופרים הם כן חיים בתודעה של אדם שמבקש את התוכן והעומק הפנימי של החיים אלא שאדרבה הם מחללים אותו וכו' וכמו שכתב שם שאותם יש לאבד בכל מקום.

ומה שהוא הזכיר את הקוף זה לא בגלל שהאנשים האלו דומים לו בצורה החיצונית, אלא משום שהקוף מבחינת רמת האינטלגנציה הטכנית שלו והיוכלת הקוגנטיבית שלו וצורתו החיצונית הוא הבעל חי הכי קרוב למין האדם, וכשאנחנו רוצים לבחון סגנון מסויים אם הוא דומה לבעל חי או לאדם אנחנו בוחנים מול הקוף שהוא הרמה הגבוהה ביותר של בעלי החיים.

כלומר מה שהוא אמר שהוא למטה מדרגת אדם ולמעלה ממדרגת קוף לא משום האקלים או משום היותו כושי אלא משום שאין לו אמונת דת וכו' כלומר שהוא אדם חסר האינטלגנציה האנושית הבסיסית של לבקש תוכן ומשמעות אמת לחיים (ורק כתב שבאקלימים הללו שם נפוצו סגנונות החיים הללו, וכמובן שזה יכול להיות שייך לקללת נח וכו' אבל זה רק לביאור למה דווקא הם כאלו ולא עיקר הטעם).

אומר, אמנם אשר הם חוץ למדינה, הם כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך קבלה, כקצות התור"ך המשוטטים בצפון, והכושיים והמשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף,

הוא לא אמר שהם בדרגת הקוך או בדרגת הכושים אלא הביא את קצות התורך והכושים כדוגמא לאלו שאין להם אמונת דת.
 
נערך לאחרונה:
עתה ראיתי האבי עזרי בהקדמה כתב ששאל להגרי"ז אמאי המצוה הזו נקראית אמונה הרי זהו מהמושכלות הראשונות דאי אפשר להבין אחרת וענה לו הגרי"ז שגם הוא התקשה בזה ושאל לאביו הגר"ח וענה לו שודאי שעד כה ששכל האדם מגיעהוא מושכל ואינו אמונה והיא ידיעה אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה השכל והיינו שעל אצמותו של הקב"ה שזה למעלה מן השכל באה האמונה
 
עתה ראיתי האבי עזרי בהקדמה כתב ששאל להגרי"ז אמאי המצוה הזו נקראית אמונה הרי זהו מהמושכלות הראשונות דאי אפשר להבין אחרת וענה לו הגרי"ז שגם הוא התקשה בזה ושאל לאביו הגר"ח וענה לו שודאי שעד כה ששכל האדם מגיעהוא מושכל ואינו אמונה והיא ידיעה אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה השכל והיינו שעל אצמותו של הקב"ה שזה למעלה מן השכל באה האמונה
כבר הובא ממש בהתחלה על ידי @קול שופר עם צילום. עיי"ש.

ברצוני להוסיף על מה שהבאתי למלעה מספר חובות הלבבות שער א - שער היחוד פרק ו ויש בני אדם, שאמרו, שהעולם נהיה במקרה מבלי בורא שהתחילו ויוצר שיצרו. ומן התימה בעיני, איך תעלה בדעת מדבר, בעודנו בבריאותו, כמחשבה הזאת.
מהמפרש שם בעל טוב הלבנון "בעודנו בבריאתו-ואינו משוגע" וחריף מכך במפרש פת לחם "אא"כ נטרפה דעתו" ובמרפא לנפש בשיא החריפות "איך יאמר כזאת אדם שהוא בריא בעוד שאיננו חולה או משוגע ממראה עינו או חסר דעה"
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון