וירא למה נשאר יצחק בקדושתו הלא נעשית מצוותו

[נהנה מקושיא טובה]

מבואר שיצחק נשאר בקדושת הקרבן והיה אסור לו לצאת לחו''ל
ולכאורה הלא נעשית מצוותו שהרי רק נצטווה על והעלהו וכבר קיימו וא''כ נעשית מצוותו

 

[נדיב לב]

מבואר שיצחק נשאר בקדושת הקרבן והיה אסור לו לצאת לחו''ל
ולכאורה הלא נעשית מצוותו שהרי רק נצטווה על והעלהו וכבר קיימו וא''כ נעשית מצוותו

לחץ כדי לכווץ...

ראה רש"י ומש"כ הגרי"ז ואתי שפיר.
ובמדרש מובא שפרחה נשמתו של יצחק וכבר נעשה קרבן למעלה. ראה באהבת יונתן שם.

רש"י בראשית פרק כב פסוק יג
תחת בנו - מאחר שכתוב ויעלהו לעולה לא חסר המקרא כלום מהו תחת בנו על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן:

הגרי"ז הלוי בראשית פרק כב פסוק יג
[יג] ויעלהו לעולה תחת בנו, וברש"י מהו תחת בנו על כל עבודה שעשה ממנו, היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאילו היא עשויה בבני וכו', ע"ש, וצ"ע איזו מין תפלה היא זו, והנה איתא בזבחים ס"ב אלא מזבח מנא ידעי וכו' ור"י נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום, וצ"ע מהיכן היה שם אפרו של יצחק הרי לא הוקרב כלל, ונראה מוכרח מכאן דהקרבת האיל נחשבה כהקרבת יצחק עצמו ודיני ההקרבה של יצחק עברו אל האיל, וזהו הביאור תחת בנו והיינו ממש כאילו הקריב את יצחק דעל האיל. וזהו ביאור התפילה יהי רצון כאילו היא עשויה בבני דהקרבת האיל נחשבה כהקרבת יצחק עצמו ודו"ק:

 

[התורה]

בתורה מבואר:
"והיה הוא ותמורתו יהיה קודש"

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאורה הלא נעשית מצוותו שהרי רק נצטווה על והעלהו וכבר קיימו וא''כ נעשית מצוותו

לחץ כדי לכווץ...

י"ל דכיון דהיה בדעת אברהם המקדיש לשחטו, והקדישו על דעת זה, לא פקעה קדושתו בהעלאה.

 

[חיים ארוכים]

י"ל דכיון דהיה בדעת אברהם המקדיש לשחטו, והקדישו על דעת זה, לא פקעה קדושתו בהעלאה.

לחץ כדי לכווץ...

ויש להביא ראיה לכך מהקרבת האיל, שהקריב אף שלא מוזכר צווי על הקרבת איל, וע"כ דהיה יצחק קדוש והיה חייב להמירו לאיל, דאל"כ למה הקריב איל.

 

[מטות מסעי]

לכאורה בדבר שהוא קדושת גוף לא פוקע לגמרי.
ולו יצוייר היה אמור ליאסר בגיזה ועבודה וכמו בפסוה"מ.

יש לשים לב גם, שבכל מקום למיטב ידיעתי שנאמר נתקיים מצוותו, נאמר שאין מועלין. ובכולם נאמר שאין נהנין.
ואע"פ שכמו שמבואר שזה מדרבנן אפשר שביצחק ג"כ נתקיים הדין דרבנן הזה.
ויהיה הגדר בדרבנן זה שבדבר שיצא מהקדש ע"י קיום המצוה ינהג בו כאילו קדוש הוא.