סדרת מאמרים למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק ב' - יום פטירת רשב"י (4 צופים)

סוג המאמר

סדרת מאמרים

המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל:

"בזמן הזה בענין ההולכים על הקבר רבי שמעון בר יוחאי ור"א בנו במירון בל"ג בעומר, אני ראיתי למורי ז"ל זה שמונה שנים, שהלך עם אשתו ועם ביתו, והיה שם ג' ימים ההם. גם העיד לי הרי"ס ששנה אחד קודם שהכרתי אותו, שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם. גם העיד לי הר"א הלוי, כי הוא היה נוהג לומר נחם בברכת תשכון, וכשמסיים אחר התפלה, אמר מורי ז"ל בשם ר' שמעון בן יוחאי הקבור שם, שאמר לי אמור לאיש הזה, למה הוא אומר נחם ביום שמחתי, לכן הוא יהיה בנחמה בזמן קרוב, וכן לא יצא חודש עד שמת בנו הגדול, וקיבל כוס נחמה עליו, נראה מכל זה, שיש שורש ליציאה זו. והטעם שמת רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי רבי עקיבא הנ"ל, שמתו בספירת העומר הנ"ל".

ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים.

וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום ינוחו על משכבותם".

ומזה נשתרש של"ג בעומר הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי.

והנה ר' חיים ויטאל כותב שרבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר ביחד עם שאר תלמידי רבי עקיבא.

וזה תמוה מאד, כי זה סותר את הגמ' שהבאנו במאמר הראשון, שכתוב מפורש שרבי שמעון הוא אחד מחמש רבותינו בדרום שסמכם רבי עקיבא לאחר שמתו כל תלמידיו. וז"ל הגמ':

"אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה".

וא"כ לא יתכן שרבי שמעון נפטר ביחד עם כל תלמידי רבי עקיבא.

והחיד"א כבר עמד על קושיא זו, וז"ל בספר שיורי ברכה סימן תצ"ג:

"ומ"ש בברכי יוסף בסימן זה דיש מי שכתב דפטירת רבי שמעון בר יוחאי ע"ה זיע"א בל"ג בעומר כן כתב בפרי עץ חיים, אך כבר נודע דבנוסחאות כתבי האר"י ז"ל היה ערבוב וט"ס, והנוסחא האמיתית היא נוסחת הח' שערים שסידר הרב מהר"ש ויטאל ז"ל בנו של רבינו מהרח"ו".

וכן חזר על זה בספר טוב עין בסימן תצ"ג.

ובאמת הגירסא 'שמת' מופיעה רק החל מהדפוס בשנת תקס"ד, ואילו בדפוסים הקודמים לו הגירסא היא 'שמח'.

ומדוע היה שמח רבי שמעון באותו היום?

החיד"א כותב שם שיתכן שבאותו היום סמך רבי עקיבא את חמשת רבותינו שבדרום, ורבי שמעון בכללם, ולכן היה זה יום שמחה לרבי שמעון בר יוחאי, וז"ל:

"ומה שעושים שמחה בל"ג אפשר דרבי עקיבא היה כלל גדול בתורה ולמדה לכ"ד תלמידים ומתו ונשאר העולם שמם, ויום ל"ג התחיל לשנות לרבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר ורבי יוסי וכו', ויאור להם שתחזור התורה. ולכך עושים שמחה".

מסורות אחרות שלא נמצא להם מקור גורסים שביום זה התחתן רבי שמעון, והם מבססים את טענותיהם על תרגומו המילולי של המילה 'הילולא' בארמית. או שביום זה נולד רבי שמעון.

אך אין למסורות אלו שום בסיס ומקור.

מכל מקום, האר"י הנהיג שעולים ביום זה למירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי, בין אם זה בגלל שזה יום פטירתו ובין אם זה בגלל שזה יום שמחתו.

לסיכום, המקור לעליה למירון ביום ל"ג בעומר הוא מכתבי תלמידי האר"י, ועקב ככל הנראה טעות דפוס נשתרש שביום זה הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.

אבל החיד"א סובר שאין זה יום פטירתו אלא יום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי, שביום זה נסמך עם ארבעת חבריו על ידי רבי עקיבא.

ויש מסורות אחרות שאין להם מקור שביום זה התחתן רבי שמעון בר יוחאי, או שביום זה נולד.

 

[אחד יחיד]

חלק א':

סדרת מאמרים - למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק א' - יום שמחה | מדור מאמרים | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[המאושר!]

וואו! איזה בהירות בשני מאמרים.

שכוייח גדול.

לך בכוחך זה...

 

[בוסתנאי]

בערוך השולחן (סי' תצג ס"ז) כ' 'וכוונתו דלעניין ל"ג בעומר בעצמו בכל מקום נוהגין להתיר בין לפי מנהגו של רבינו הב"י ובין לפי מנהגינו, מפני שמחזיקין היום הזה לקצת יום טוב וגם במנחה שלפניו ורגילין לקרותו הלולא דרשב"י ובארץ ישראל מרבין בתפלה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש ואומרים שנסתלק ביום זה וגם יצא מהמערה ביום זה'.