ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֙כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא ס֣וֹף כׇּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבּֽוֹ׃
טוב ללכת אל בית אבל - מדה הנוהגת בחיים ובמתים; מלכת אל בית משתה - שהיא מדה שאינה נוהגת אלא בחיים (רש"י)
ניחום אבלים - מצוות עשה של גמילות חסדים.
השתתפות בברית - אינה מצווה, אלא מעלה.
אם נמצא במקום שיש בו ניחם אבלים וברית מילה, לכאורה ילך לנחם אבלים כי היא מצ"ע.
אבל אם נמצא בביתו ומתלבט להיכן ללכת, ע"ז כתוב "טוב לכת בית אבל" אבל אינו חייב.