הלכות יום טוב לשמח בניו ברגל מהו השיעור (1 צופה)

[עוזי ומגני]

כתיב
ושָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ
המצווה על האדם הוא להיות שמח כל רגע
אבל יש להסתפק מהו השיעור שאדם מחויב לשמח את בניו ובנותיו בחג
פעם אחת בכל ז' ימי החג
כל יום
כל שעה ורגע
אשמח לתשובות מסברא ואי בעית אימא מגמרא

 

[יאשע בער]

למה זה שאלה רק על בניו?
זו שאלה גם על עצמו, כמה זמן הוא צריך להיות שמח?

ומכיון שמצאנו בזה הגדרות ברורות בחז"ל, שהגברים שמחים בבשר ויין, ופשוט שאין כאן דין שצריכים לזלול כל היום בשר ולגמוא כדי יין, אך מספיק כזית בשר ורביעית יין, וכמו כן נשים בבגדי צבעונין, ברור שאין דין שהאישה תלבש כל היום את בגדי הצבעונין, וממילא הוא הדין לקליות ואגוזים, לא צריך לחלק לתינוקות כל היום קליות ואגוזים.

 

[עוזי ומגני]

למה זה שאלה רק על בניו?
זו שאלה גם על עצמו, כמה זמן הוא צריך להיות שמח?

ומכיון שמצאנו בזה הגדרות ברורות בחז"ל, שהגברים שמחים בבשר ויין, ופשוט שאין כאן דין שצריכים לזלול כל היום בשר ולגמוא כדי יין, אך מספיק כזית בשר ורביעית יין, וכמו כן נשים בבגדי צבעונין, ברור שאין דין שהאישה תלבש כל היום את בגדי הצבעונין, וממילא הוא הדין לקליות ואגוזים, לא צריך לחלק לתינוקות כל היום קליות ואגוזים.

לחץ כדי לכווץ...

לשמוח צריך כל היום,
לעשות מעשה המשמח באכילת בשר ויין סגי לכאו' בפעם ביום, אולם לא אחת לז' ימי החג,
אולם לשמח את אשתו בבגדי צבעונים, לא שמענו שקונים לה בגד חדש לכל יום בחג,
וא"כ יל"ע לשמח בניו בקליות ואגוזים, הוא דומיא דאשתו, או דומיא דהוא עצמו,

 

[יאשע בער]

לשמוח צריך כל היום,
לעשות מעשה המשמח באכילת בשר ויין סגי לכאו' בפעם ביום, אולם לא אחת לז' ימי החג,

לחץ כדי לכווץ...

מהיכ"ת? הלא שניהם נלמדים מפסוק אחד. לכאורה הביאור הוא שצריכים להיות במצב של שמחה כל היום ואדם שמח, אוכל בשר שותה יין קונה לאשתו בגדים צבעונים ומחלק לילדיו קליות ואגוזים.

 

[עוזי ומגני]

מהיכ"ת? הלא שניהם נלמדים מפסוק אחד. לכאורה הביאור הוא שצריכים להיות במצב של שמחה כל היום ואדם שמח, אוכל בשר שותה יין קונה לאשתו בגדים צבעונים ומחלק לילדיו קליות ואגוזים.

לחץ כדי לכווץ...

אתה מפרש שזה דין על הגברא להיות שמח ע"י שמשמח אחרים ?
או שזה דין שלי שהם יהיו שמחים כיון שאני אחראי עליהם?
עכשיו מגרד לי שכבר נידון החקירה כאן בפורום בעבר אנסה לחפש..

 

[יאשע בער]

אתה מפרש שזה דין על הגברא להיות שמח ע"י שמשמח אחרים ?
או שזה דין שלי שהם יהיו שמחים כיון שאני אחראי עליהם?
עכשיו מגרד לי שכבר נידון החקירה כאן בפורום בעבר אנסה לחפש..

לחץ כדי לכווץ...

לא זה ולא זה.
צורת השמחה באה לידי ביטוי כאשר כל הבית שמח, כמו שכשיש חתונה קונים בגדים חדשים לכולם, וזה לא דין על אבי החתן לרכוש מחלצות חדשות לבני ביתו, אלא זו צורת הבית, אולי באופן טכני הוא משלם, כך גם בשמחת המועדות, אי"ז דין על אבי המשפחה לשמח את בני ביתו, אלא כל המהלך צריך להיות מהלך של שמחה.

ואמנם, בגמרא נכתב בלשון שזה חיוב על ראש המשפחה לשמח את בני ביתו, וכנראה שזה בגלל שבאופן טכני הוא אחראי על כל ענייני הבית.

 

[עוזי ומגני]

ואמנם, בגמרא נכתב בלשון שזה חיוב על ראש המשפחה לשמח את בני ביתו, וכנראה שזה בגלל שבאופן טכני הוא אחראי על כל ענייני הבית.

לחץ כדי לכווץ...

מה ההבדל בין זה להצד השני בחקירה
אם מפחיד אותה המילים זה דין לא כ"כ מתאים לניק שלך לפחד מזה...
אפשר להתנסח שצריך שהבית יהא בשמחה וזה ע"י פעולות שמחה שעושה ראש הבית
אולם א"כ מדוע באשתו סגי בפעם אחת ובבניו לכאו' כל יום
או שאתה סובר שבבניו סגי גם רק בפעם אחת במועד

 

[יאשע בער]

אולם א"כ מדוע באשתו סגי בפעם אחת ובבניו לכאו' כל יום

לחץ כדי לכווץ...

שאלה קשה. אולי באמת הדין הוא שצריכה בגד חדש לכל יום, או שתלבש את הבגד החדש כל הימים. או שמא עצם זה שיש לה בגד חדש למועד, אפילו שלא לובשת אותו כל הימים, הוא כבר ביטוי למצב של שמחה. וכמו שלא מוכרח שלאם הכלה יהיו בגדים חדשים כל שבעת ימי המשתה ובכ"ז עצם זה שקנתה בגד חדש מבטא שמחה.

 

[עוזי ומגני]

שאלה קשה. אולי באמת הדין הוא שצריכה בגד חדש לכל יום, או שתלבש את הבגד החדש כל הימים. או שמא עצם זה שיש לה בגד חדש למועד, אפילו שלא לובשת אותו כל הימים, הוא כבר ביטוי למצב של שמחה. וכמו שלא מוכרח שלאם הכלה יהיו בגדים חדשים כל שבעת ימי המשתה ובכ"ז עצם זה שקנתה בגד חדש מבטא שמחה.

לחץ כדי לכווץ...

אולי את האשה משמח שיש לה בגד חדש בארון אפי' שהיא לא לובשת

 

[עוזי ומגני]

אולי את האשה משמח שיש לה בגד חדש בארון אפי' שהיא לא לובשת

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי שהחו"ש כתב שאשה א"צ לקנות לה כל מועד כל עוד שיש לה בגד שמיוחד למועד,
שבזה גופא הוא השמחה שלה,
ואולי ע"כ אין חיוב לשמח אותה כל יום, דהא כל הזמן שמחה מכך אותו בגד,
וא"כ אפשר שהחיוב לשמח את בניו בקליות ואגוזים, [הינו ממתקים בימינו]
הוא כשמתפוגג השמחה מהממתק הקודם, צריך לחלק להם חדש, או לשמחם במיני שמחה אחרים.