למעלה משני עשורים שזכינו לקרבתו של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, עת החלנו לעסוק בתורתו של חותנו הגדול, מרן פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבאך זי"ע, והוצאת הספרים 'שלמי מועד; 'שלמי שבת'; 'שלמי שמחה' – ועד לתקופה האחרונה, בסיום עריכת הספר 'שלמי ברכה' הנמצא בימים אלו על מזבח הדפוס, שהיה מהמעודדים לעסוק בהלכות ברכות. למרות עיסוקיו הרבים הקדיש ימים ולילות מזמנו, קרבנו וזירזנו ועודדנו אל המלאכה, ליבן בירר ודייק בכל תג ותג מתורת חותנו, ואף רשם לנו את הארותיו עלי גיליון בקולמוסו הזהב.
רובן של ההערות לספר 'שלמי מועד', כתב בנסיעותיו באוטובוס! קיים "ובלכתך בדרך". מימי חלדי, בכל פעם שראיתיו, הרהרתי שזהו המושג בחז"ל 'תורה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול'. כל מי שחפץ היה לשאלו או לשוחח עמו בהלכה, יכול היה להתיישב על ידו בתחנת האוטובוס, ולאחר מכן באוטובוס עצמו, והוא בענוותנותו שוחח עם כל אדם כדבר איש אל רעהו, טייל להנאתו בש"ס ופוסקים.
ביום מן הימים צלצל הטלפון, על הקו היה הרב. ובקול העדין החל להתנצל, כי באמצע הנסיעה באוטובוס קו 28, סיים לרשום את הערותיו לפרקים האחרונים שבספר 'שלמי מועד' – עליהם כבר עבר ורשם כמה ימים קודם לכן, ומשסיים, הניחם על המושב שלידו. כשירד מהאוטובוס שכח את שקית הדפים עם החידושים.
"זה היה ממש לפני כמה דקות, אם אתה בירושלים אולי תוכל להספיק עוד לעשות משהו, כדי לאתר את האוטובוס ולמצוא את השקית עם דפי החידושים" – כך נשמע קולו של הרב מעבר לאפרכסת הטלפון. ומיד ניחם ואמר:
"אם לא תמצא אותם, תדפיס לי שוב את הפרקים האלו, ואכתוב מחדש את כל ההארות שנית".
מיד תפסתי מונית, וביקשתי מהנהג לנסוע במהירות לאורך מסלול קו האוטובוס, בתקווה שאוכל לתפסו באחת התחנות ולמצוא את האבידה. אך מה רבתה אכזבתי, שלא מצאתיה.
לא הודעתי על כך לרב, כי ידעתי שיצטער. כעבור יומיים התקשר הגרז"נ, והתעניין מה היה עם האוטובוס ואם תפסתיו. עניתי שלא השגתיו. הציע לי לבוא ולגשת יחד ל'מחלקת אבדות' של אגד, אולי שם ימצאו את השקית עם הדפים.
"חס ושלום!" עניתי לרב, "אגש לשם לבדי ואחפשם". כעבור זמן מה ניצבתי ב'מחלקת אבדות', ותיארתי לפקיד הממונה לסידור האבדות את השקית והדפים. תוך כמה דקות יצא עם שקית, ושאל אם אכן אלו הם הדפים? בדיקה מהירה אישרה כי אכן אלו דפי החידושים של הגרז"נ.
בשמחה התקשרתי מיד לרב, להודיע לו שמצאתי את האבדה והשקית בידי. בקולו של הרב חשתי את השמחה הגדולה שתורה שלמד וכתב באף, נמצאה והוחזרה לידי כדי לשבצה אל תוך ספר מפסקי חותנו הגדול.
מיד לאחר מכן התקשרתי ללונדון, לפטרון הוצאת סדרת ספרי ה'שלמי'. הנגיד הנכבד הרב משה מוריס שליט"א, שהורה לי לספור את כמות ההארות וההערות שכתב הגרז"נ גולדברג. התיישבתי וספרתי את מספרן, שהגיעו ללמעלה מ-200! הארות וחידושים שכתב הגרז"נ. וכל זה, היה מוכן לכתוב מחדש אם לא היו מוצאים אותם… (הרב טוביה פריינד)
www.hamichlol.org.il