עשי"ת, יום כיפורים מדוע בצאת יום הכיפורים אומרים והי"ע ובשמו"ע סלח לנו אבינו כי חטאנו? (2 צופים)

[נדיב לב]

מספרים על חסיד אחד ששאל זאת בפני האדמו"ר מקאצק, על מה אומרים בשמו"ע במעריב במוצאי יוה"כ סלח לנו אבינו כי חטאנו, וכן והוא רחום יכפ"ע, הרי סו"ס חזרנו בתשובה*, ואנו מאמינים בה' שהוא מלך מוחל וסולח לעוונותינו?
ענה לו הקוצקר - על זה שאתה חושב שאין לך עוד על מה לחזור עוד בתשובה....

מלבד זאת יש עוד כמה וכמה הסברים נאים בעצם השאלה. מצד שמיהר או חשב למהר בתפילת ערבית לשבור את צומו, או שלא נצלנו מספיק את יום כיפור, או שקאי על כלל ישראל גם מי שלא חזר בתשובה, ובפשטות כך הוא סדר התפילה.

אמנם חשבתי ליישב עפ"י הגמ' ביומא פו: תנו רבנן עבירות שהתודה עליהן יום הכפורים זה לא יתודה עליהן יום הכפורים אחר ואם שנה בהן צריך להתודות יום הכפורים אחר ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן עליו הכתוב אומר ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שכן שהוא משובח שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד עיי"ש. והנה קי"ל משנת ראב"ע קב ונקי והלכה כמותו. וממילא כפי שפירש שם רש"י חטאתי נגדי תמיד - איני סבור שכפרת לי, והרי הוא תמיד כאילו הוא נגדי עומד.

ויתירה מכך מה עם הפתקא טבא בהוש"ר "אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אם אין כפרה לבניך בראש השנה, תהא ביו"כ; ואם לאו - תהא בהושענא רבה" (מטה משה). בהכרח, כפי שנכתב.

 

[נדיב לב]

מלבד זאת יש עוד כמה וכמה הסברים נאים בעצם השאלה. מצד שמיהר או חשב למהר בתפילת ערבית לשבור את צומו, או שלא נצלנו מספיק את יום כיפור, או שקאי על כלל ישראל גם מי שלא חזר בתשובה, ובפשטות כך הוא סדר התפילה.

לחץ כדי לכווץ...

ז. בחדושי הרי''ם (יום כיפור ע''מ רס''ב) ביאר כי העיקר שבני ישראל צריכים להאמין שיום הכפורים מכפר, ואם חס ושלום יש ספק ספיקא אם סלחו לו הרי חטא בידו, ועל זה מתפללים במוצאי יום כיפור אולי לא היה לו אמונה שלימה שיום כיפור מכפר.

ח. בשפע חיים מצאנז על התורה ח"א ע''מ ז' כתב לבאר, דאחר שהאדם ישב בתענית כל היום והתפלל נעילה ותקע בשופר בתש כוחו, יצרו אורב כנגדו להכניס בו הרהורי גאוה והתנשאות על ערך התענית ותפילות היום, ובמחשבה כזו עוקר ממנו את כל קדושת היום וצריך להתחילמחדש ולבקש סלח לנו ומביא שם מה שמסופר על הרה''ק מלובלין זי''ע שנשאל פעם למה בתפילת ערבית במוצאי יום כיפור חוזרים ומכים באגרוף סלח לנו אבינו כי חטאנו ובענוות קדשו מנה להם הרה''ק י''ח עבירות שכבר עבר משעת תקיעת השופר בנעילה עד לאמירת סלח לנו שבתפילת ערבית.

ט. מרן הגר''ח קנייבסקי זצ"ל (מובא בספר שדה אחוזה) ביאר שמחמת שהציבור רעבים מהצום הם חוטפין את השמו''ע של מעריב במוצאייום כיפור, ועל זה יש מקום לבקש סלח לנו.

י. הגאון רבי דב מאיר רובמן זצ"ל ביאר, על פי דיני נזירות, כמו אדם שקיבל על עצמו נזירות, כאשר מסתיימים ימי נזירותו - חייב להקריב קרבן חטאת לה', "מאשר חטא על הנפש" (במדבר ו', י"א). ותמוה, הלא אדרבה, הוא קיבל על עצמו נזירות, התקדש והתעלה, ומדוע עליו להביא קרבן חטאת?
מפרש הרמב"ן (שם י"ד), שקדושתו והתעלותו של הנזיר - היא גופא הסיבה להבאת הקרבן "ביום מלאות ימי נזרו". בתקופת נזירותו הוא התקדש, נטהר והתעלה למעלות נשגבות כל כך, עד שהשווהו הכתוב לנביא. אם כן, ראוי היה שיישאר בדרגתו המרוממת, עם כל חיי הקדושה והפרישות. ואם הוא פוסק מהנזירות ושב אל חיי החולין ואל תאוות העולם - עליו להביא קרבן על כך.

 

[נדיב לב]

וראה עוד מש"כ רבי א"צ מרגלית שליט"א בגליונו המצו"ב.