בראשית מדוע המלאכים חטאו יותר מבני האדם (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם (ו ד)

במדרש בראשית רבתי, "מיד עמדו שני מלאכים לפני הקב"ה ששמם שמחזאי ועזאל, ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם וכו', אמר להם הקב"ה ועולם מה תהא עליו, אמרו לו אנו מסתפקים בו, אמר להם גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם", ואח"כ נתן להם הקב"ה רשות וירדו ושלט בהם יצר הרע ולא יכלו לכבוש ביצרם וחטאו וכו' עי"ש. ובביאור הענין שאמר להם הקב"ה "הייתם קשים מהם", נראה לומר דהנה הרמח"ל בדרך ה' ח"א פ"ג כתב לבאר, שבכדי שהאדם יקנה את שלמותו על ידי "בחירה", צריך להיות במצב שנטייתו לרע ולטוב שקולות, ולכן ברא בו הקב"ה נשמה עליונית וזכה מצד אחד, ומצד שני גוף חומרי ועכור, באופן שכל אחד מושך לצידו, ולכל אחד כח השקול כנגד חבירו, ועי"ז אינו מוכרח לשום צד, אלא הוא בוחר בבחירתו לטוב או לרע. ולכן כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כדי שתשאר לו הבחירה.

ובמסילת ישרים פ"א כתב, שהנשמה של האדם חשובה ועליונה וגדולה מן המלאכים, א"כ נמצא שהיצר הניתן לו, שמתאים לפי גודל נשמתו להביאו למצב שקול, אם יקבלוהו המלאכים שאינם גדולים כמו נשמת האדם, בהיות להם יצר בשיעור כזה, יטה הכף לצד החומר ויהיו מוכרחים לחטוא ויהיו קשים מן האדם. וזהו שאמר להם הקב"ה "גלוי וידוע לפני אלו יצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם", וכן מטעם זה כשירדו "לא יכלו" לכבוש ביצרם, דלא היה זה ביכלתם וכנ"ל.​