פורים מדוע מרדכי לא ברח מפני המן (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

למה מרדכי לא כרע והתריס לפני המן, הרי היה לו לברוח מפניו, ובכך לא היה חוטא בהשתחואה לו ולא היה מסכן את ישראל.

 

[תורה תמימה]

למה מרדכי לא כרע והתריס לפני המן, הרי היה לו לברוח מפניו, ובכך לא היה חוטא בהשתחואה לו ולא היה מסכן את ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

מנין לך שהוא המציא את עצמו בפני המן ולא מדובר כאשר פגשו בע"כ שלא השתחווה בגלל שהמן החשיב עצמו לע"ז?

 

[בן תורה]

כך הייתה ההסתכלות המוטעית של 'כנסת ישראל' כמבואר בדברי חז"ל מגילה דף יב עמוד ב:
"רבא אמר כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא ראו מה עשה לי יהודי... דלא קטליה דוד לשמעי דאיתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן"
ואמנם מבואר בספרים שזה היה תיקון החטא של "השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר", ששם נכנעו לחשבונות של "הרע במיעוטו" וכדו', והתיקון היה ליצור מסירות נפש ללא 'חשבונות'.
וכך כתוב בילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנד:
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, אמרו לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב מה ראית לבטל קלבסים של מלך, אמר שאני יהודי, א"ל והרי מצינו אבותיך שהשתחוו לאבותיו שנאמר וישתחו ארצה שבע פעמים, א"ל בנימין אבי במעי אמו היה ולא השתחוה ואני בן בנו שנאמר איש ימיני, וכשם שלא כרע אבי כך אני איני כורע ולא משתחוה".
אמנם קושייתך כמו שהיא, מופיעה בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' רפד) שכתב וז"ל: "מה ראה מרדכי להכניס עצמו ואת כל ישראל בסכנה עצומה ולמה לא נדחה מפני השעה והלך לו למקום אחר כיון שראה שהשעה עומדת להמן".
ומתרץ: "והנכון אצלי כי מרדכי לא אסיק אדעתיה שישלח ידו בכל ישראל וגם שהמלך ימסור אותם להרוג ולהשמיד על לא דבר וכן נראה מהכתוב דכתיב ומרדכי ידע את כל אשר נעשה משמע שבתחילה לא הרגיש ולא ידע דבר אבל על עצמו לא היה חושש שרצה למסור נפשו על קדושת ה' כמעשה חנניה מישאל ועזריה שכיון שראו שהיו כל העולם משתחוים לצלם עמדו ומסרו נפשם על קדושת השם וכן עשה מרדכי ומהם למד".

 

[אברך מישיבת מיר]

מצאתי בזה ב' פנינים יקרים
א. בנתיבות המשפט בביאורו למגלית אסתר (מגילת סתרים) דכתב דמה דמרדכי לא ניכנע להמן והתגרה בו היה כמעט חטא כפי שמבואר בגמ' במגילה (הנ"ל בדברי המהרי"ק) אלא שמבואר ברמב"ן (הקדמה לספר איוב) שכשהצדיק עושה דבר שהוא נגד התורה בודאי נסתלקה ממנו כח הבחירה ואף כאן לא היה למרדכי כח בחירה על זה ומאת ה' היתה זאת.

ב. באורחות צדיקים (שער החניפות) איתא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה מא ב): מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה. ויש רשעים שאין מחניפים להם, מניין ממרדכי שאמרו לו החנף להמן, והשיב להם (דברים כג ז) 'לא תדרוש שלומם וטובתם', והיו אומרים לו שנו רבותינו מחניפין להם מפני דרכי שלום אפילו הכי לא רצה להחניף לרשע כזה, ע"כ.

ולדעת האורחות צדיקים עדיין צ"ב שהיה לו לברוח

 

[ש. הסופר]

זכורני שיש מי שמפרש שלא הייתה לו אפשרות, כי הוא מונה לשבת בשער המלך.
ולכן כתוב פעמיים "ומרדכי ישב בשער המלך" בסוף פרק ב'

 

[חפץ בחיים]

למה מרדכי לא כרע והתריס לפני המן, הרי היה לו לברוח מפניו, ובכך לא היה חוטא בהשתחואה לו ולא היה מסכן את ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

במחילת כתר"ה יש טעות יסודית בשאלה.
כשמרדכי ידע את אשר נעשה וזעק זעקה גדולה ומרה מבואר שידע מרדכי ברוח הקודש שסיבת הגזרה היא מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע כמבואר בגמ'
ואם ידע כן הרי שבהכרח גם ידע שזה שאינו משתחווה להמן לא יביא ת הגזירה ומשום כך התיר לעצמו לנהוג כך
ומה שנהג כך הוא כדי להיל את עם ישראל מפני שידע שברוח קדשו שעתידה להגזר עליהם גזירה שנהנו בסעודתו, ובודאי שלא היה מטיל סכנה על ישראל בלא כל סיבה
(לענ"ד זו הייתה כוונת הרב @היושב בישיבה)

 

[אברך מישיבת מיר]

זכורני שיש מי שמפרש שלא הייתה לו אפשרות, כי הוא מונה לשבת בשער המלך.
ולכן כתוב פעמיים "ומרדכי ישב בשער המלך" בסוף פרק ב'

לחץ כדי לכווץ...

אני רואה עכשיו שהביא כן בספר מנות הלוי בשם הגר"מ עראמה כי אינו יכול לסור משער המלך מאחר שבמלך ציווהו להיות בשער המלך והקשה עליו שהיה לו לבקש רשות מהמלך לסור משער המלך, וכבר כתב כן באבן עזרא (פ"ג פ"ד) וכן המהר"ל הקשה בזה וז"ל: ואין זה מספיק מפני כי היה יכול לסלק עצמו משם כאשר ראה את המן בא אליו מרחוק ולא עשה זה מרדכי שהיה יכול לומר שהולך לעשות צרכיו או מה שצריך לו, ע"ש.

במחילת כתר"ה יש טעות יסודית בשאלה.
כשמרדכי ידע את אשר נעשה וזעק זעקה גדולה ומרה מבואר שידע מרדכי ברוח הקודש שסיבת הגזרה היא מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע כמבואר בגמ'
ואם ידע כן הרי שבהכרח גם ידע שזה שאינו משתחווה להמן לא יביא ת הגזירה ומשום כך התיר לעצמו לנהוג כך
ומה שנהג כך הוא כדי להיל את עם ישראל מפני שידע שברוח קדשו שעתידה להגזר עליהם גזירה שנהנו בסעודתו, ובודאי שלא היה מטיל סכנה על ישראל בלא כל סיבה
(לענ"ד זו הייתה כוונת הרב @היושב בישיבה)

לחץ כדי לכווץ...

כבודו משיב כהלכה, ואנוכי הבאתי מה שיש עוד לומר בזה.

 

[אברך מישיבת מיר]

למה מרדכי לא כרע והתריס לפני המן, הרי היה לו לברוח מפניו, ובכך לא היה חוטא בהשתחואה לו ולא היה מסכן את ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

בטעמא דקרא ביאר שרצה לקדש שם שמים שהיה מרדכי מעבדי המלך ולא יאמרו שכל עבדי המלך השתחוו ואף מרדכי השתחווה, לכך לא ברח והשתמט מהמן

 

[חפץ בחיים]

עיין בפי' הגר"א על שיר השירים, עה"פ ויזעק זעקה גדולה ומרה
שפירש דזעק זעקה גדולה על הגזירה, ומרה על כך שזה נעשה מחמתו. משמע שבאמת לבסוף ס"ל דהיה צריך לנהוג אחרת ויל"ע.

 

[חוקר תורני]

אגב, שאלה נוספת, האם נכון מה שמקובל לספר שגם היהודים השתחוו להמן, כך למדונו בחיידר ובגן, אכן לא מצאתי לזה מקור בחז"ל כלל, להיפך משמעות הכתובים שרק מרדכי פגש את המן ולא השתחווה לו, אך שאר היהודים לא ראו אותו בכלל.. עיי' אבן עזרא אסתר פרק ג פסוק טו "והעיר שושן - ששם היהודים נבוכ' כי מה תחוש הבירה כי כולה היא משרתי המלך ואין שם יהודי רק מרדכי לבדו".
אשמח אם למישהו יש מקור לכאן או לכאן- תודה ויישר כח!

 

[אברך מישיבת מיר]

אגב, שאלה נוספת, האם נכון מה שמקובל לספר שגם היהודים השתחוו להמן, כך למדונו בחיידר ובגן, אכן לא מצאתי לזה מקור בחז"ל כלל, להיפך משמעות הכתובים שרק מרדכי פגש את המן ולא השתחווה לו, אך שאר היהודים לא ראו אותו בכלל.. עיי' אבן עזרא אסתר פרק ג פסוק טו "והעיר שושן - ששם היהודים נבוכ' כי מה תחוש הבירה כי כולה היא משרתי המלך ואין שם יהודי רק מרדכי לבדו".
אשמח אם למישהו יש מקור לכאן או לכאן- תודה ויישר כח!

לחץ כדי לכווץ...

ובמאירי בסנהדרין (ע"ד ע"ב) הביא דיש גורסין שנתחייבו שונאיהם של ישראל כליה מפני שהשתחוו להמן, וכ"כ המהרש"א בח"א (מגילה י"ב א) שהשתחווו להמן רק בשושן. ועי' מה שכתב השפת אמת (מגילה שם) ולעניות דעתי לא קשה מידי דודאי לא השתחוו להמן שהחיוב היה רק להיושב בשער המלך ונמנעו בנ"י מלהלך שם ואפי' נמצא א' שהלך אבל פשיטא דרוב בנ"י לא הלכו, ע"ש. וכן כתבו ביוסף לקח ובמלבי"ם (אסתר ג', ב').