- הודעות
- 476
- תודות
- 1,210
- נקודות
- 172
בחזקוני פרשת אמור כתב.
עצרת היא משל למלך שבאו בניו להקביל פניו פעם ראשונה, אמר להם מתי תחזרו לי, אמרו לו לחמישים יום, פטרם לשלום. שניה אמר להם מתי תחזרו לי, אמרו לו לארבעה חדשים, פטרם לשלום. בשלישית אמור לו לא נוכל לחזור עד לאחר שבעה חדשים, אמר להם אם כן בבקשה מכם תתעכבו עמי עוד יום אחד כדי שאשבע בראייתכם מאחר שתתאחרו כל כך. לפיכך אין עצרת לישראל בפסח לפי שחוזרין בשבועות, ולא בשבועות לפי שחוזרין בסוכות, אבל בסוכות שאין חוזרין עד פסח מפני הגשמים הקב"ה מעצרן יום אחד. עכ"ד.
ומבואר מדבריו שיסוד שמיני עצרת הוא אינו רק סיומת למערכת החגים של ירח האיתנים אלא זה מטעם רוחני למשך ימות החורף שבהם לא קיימת השפעה של החגים ולכך נתן לנו הקב"ה את שמיני עצרת כדי שנאגור מלאי של השפעות רוחניות מהקרבה שיש לנו איתו והשפעה זו תשפיע גם לזמנים שאין בהם השפעה רוחנית כל כך חזקה כמו בחגים.
אומנם נראה בדבריו ביותר עומק שמי שרוצה לשבוע מראייתנו זה הקב"ה ולא שאנחנו מבקשים לשבוע מראייתו דהיינו הקב"ה רוצה לשמור את הקשר איתנו גם בימים שאין בהם קרבה אליו יתברך ואנו לא בשיא הקרבה אליו בזה חפץ הקב"ה שהקשר שיש לו עם עם ישראל יהיה מורגש גם בזמנים שלא קיימת התעוררות מצידנו.
אלא שיש להעיר על מה שכתב החזקוני שבסוכות אין חוזרין עד פסח מפני הגשמים שלכאורה אין כוונתו שלכן אין אנשים עולים למקדש לא בתורת בר חיובא אלא כוונתו על מה שהתורה לא קבעה חדים בזמנים אלו ויל"ע דא"כ מה טעם הוא זה שיש ירידת גשמים שלכך לא קבעה התורה מועדים בזמן ירידת הגשמים?
וחשבתי לבאר שאולי כוונתו שבימות הגשמים ישנה איתערותא דלעילא שהרי ההשפעה נינת ממרומים אומנם אי"ז השפעה כמו ימות המועדים והקב"ה חפץ בהשפעה שמצידנו ולא רק בהשפעה שמגיע רק ממנו. וצ"ע.
עצרת היא משל למלך שבאו בניו להקביל פניו פעם ראשונה, אמר להם מתי תחזרו לי, אמרו לו לחמישים יום, פטרם לשלום. שניה אמר להם מתי תחזרו לי, אמרו לו לארבעה חדשים, פטרם לשלום. בשלישית אמור לו לא נוכל לחזור עד לאחר שבעה חדשים, אמר להם אם כן בבקשה מכם תתעכבו עמי עוד יום אחד כדי שאשבע בראייתכם מאחר שתתאחרו כל כך. לפיכך אין עצרת לישראל בפסח לפי שחוזרין בשבועות, ולא בשבועות לפי שחוזרין בסוכות, אבל בסוכות שאין חוזרין עד פסח מפני הגשמים הקב"ה מעצרן יום אחד. עכ"ד.
ומבואר מדבריו שיסוד שמיני עצרת הוא אינו רק סיומת למערכת החגים של ירח האיתנים אלא זה מטעם רוחני למשך ימות החורף שבהם לא קיימת השפעה של החגים ולכך נתן לנו הקב"ה את שמיני עצרת כדי שנאגור מלאי של השפעות רוחניות מהקרבה שיש לנו איתו והשפעה זו תשפיע גם לזמנים שאין בהם השפעה רוחנית כל כך חזקה כמו בחגים.
אומנם נראה בדבריו ביותר עומק שמי שרוצה לשבוע מראייתנו זה הקב"ה ולא שאנחנו מבקשים לשבוע מראייתו דהיינו הקב"ה רוצה לשמור את הקשר איתנו גם בימים שאין בהם קרבה אליו יתברך ואנו לא בשיא הקרבה אליו בזה חפץ הקב"ה שהקשר שיש לו עם עם ישראל יהיה מורגש גם בזמנים שלא קיימת התעוררות מצידנו.
אלא שיש להעיר על מה שכתב החזקוני שבסוכות אין חוזרין עד פסח מפני הגשמים שלכאורה אין כוונתו שלכן אין אנשים עולים למקדש לא בתורת בר חיובא אלא כוונתו על מה שהתורה לא קבעה חדים בזמנים אלו ויל"ע דא"כ מה טעם הוא זה שיש ירידת גשמים שלכך לא קבעה התורה מועדים בזמן ירידת הגשמים?
וחשבתי לבאר שאולי כוונתו שבימות הגשמים ישנה איתערותא דלעילא שהרי ההשפעה נינת ממרומים אומנם אי"ז השפעה כמו ימות המועדים והקב"ה חפץ בהשפעה שמצידנו ולא רק בהשפעה שמגיע רק ממנו. וצ"ע.
