מהו ההבדל בין הערכה לאהבה? (1 צופה)

[מתחילים מחדש]

ידוע לכל, הנחיצות לגלות לילדים הערכה ואהבה.

השאלה היא, האם לומר לו אני אוהב אותך, מכיון שאתה מסב לי נחת, או לחלק את זה, והאהבה היא בלתי תלויה בדבר?

 

[אחד יחיד]

ידוע לכל, הנחיצות לגלות לילדים הערכה ואהבה. השאלה היא, האם לומר לו אני אוהב אותך, מכיון שאתה מסב לי נחת, או לחלק את זה, והאהבה היא בלתי תלויה בדבר?

לחץ כדי לכווץ...

ברור שצריך לאהוב בלי לתלות בדבר.
אבל כשהילד עושה משהו טוב, צריך להראות לו חוץ מהאהבה גם הערכה.

 

[הוגה דעות]

ידוע לכל, הנחיצות לגלות לילדים הערכה ואהבה.

השאלה היא, האם לומר לו אני אוהב אותך, מכיון שאתה מסב לי נחת, או לחלק את זה, והאהבה היא בלתי תלויה בדבר?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה לי שבשאלה עצמה כבר טמונה התשובה!

כי הערכה היא להעריך אדם בגלל הישיגיו והצלחותיו, ואהבה היא לאהוב אדם בגלל מי שהוא ללא קשר להישגיו ולהצלחותיו. ושניהם בעינן, שגם כאשר אין נחת, חשוב שתהיה אהבה, ואמנם חשוב שחוץ מהאהבה תהיה הערכה על מה שהוא גורם נחת. ולכן פחות חשוב המילים, אך בעיקר חשוב שירגיש שהוא מוערך בגלל הנחת שהוא גורם ואהוב גם אילולא היא.

 

[דבר היושר]

מה זו השאלה הזו?!

'אהבה' פירושה - התחברות אישית לאדם מסויים.
ו'הערכה' פירושה - הערצת תכונות חיוביות שהם פועל - יוצא מן האדם.

דוגמא קונקרטית: יש כאן מאן דהו ש'אוהב' את הרב דב לנדו? - כולם 'מעריכים' אותו בשל גדלותו, רוממותו, דאגתו לציבור, שקדנותו, התמדתו וכו' וכו' אבל כל אלו הם פועל - יוצא מהגר"ד ולא יתר ען כן, ועל כן רבים מאיתנו לא יחושו 'אהבה' לגר"ד לנדו, שהרי 'אהבה' זה כל כך אחד מרגיש כלפי הרב האישי שהוא חשוף בפניו, והוא מתחבר נפשית לדרכו.

ולכן בדוגמא הנ"ל, זה מגוחך לגשת לילד שלך אחרי שהוא התפרע בכל השכונה, רב עם כל אחיו ואחיותיו, והוציא את הנשמה לאמא שלו - ולומר לו שאתה 'מעריך' אותו, שהרי 'הערכה' היא על תכונות חיוביות שהם נאמדות בבחינת 'פועל יוצא' של הילד ואלו הרי אין - כאשר הוא נהג שלא כענין.

מה שנשאר גם במצבים שבפועל - יוצא של הילד, הוא ממש לא נוהג בצורה חיובית [כשהשתולל וכדומה] - זה ה'אהבה', שהרי כהאמור שהתחברות האישית לילד קיימת בכל מצב וזה חשוב להדגיש לו גם בעיתות התנגשות בין ההורים לילד.

 

[עוזי ומגני]

דוגמא קונקרטית: יש כאן מאן דהו ש'אוהב' את הרב דב לנדו? - כולם 'מעריכים' אותו בשל גדלותו, רוממותו, דאגתו לציבור, שקדנותו, התמדתו וכו' וכו' אבל כל אלו הם פועל - יוצא מהגר"ד ולא יתר ען כן, ועל כן רבים מאיתנו לא יחושו 'אהבה' לגר"ד לנדו, שהרי 'אהבה' זה כל כך אחד מרגיש כלפי הרב האישי שהוא חשוף בפניו, והוא מתחבר נפשית לדרכו.

לחץ כדי לכווץ...

דווקא דוגמא לא מוצלחת
הגרד"ל ותורתו חד
ולכל מי שיש בו אהבת תורה אוהב את לומדיה
אהבה שאינה תלויה בדבר
אף אם לא מתחבר אפי' לדרכו בלימוד