אחד היסודות של עמ"י הוא אמונת חכמים שאף מופיעה בין המ"ח קנייני התורה.
וצ"ע מהו הגדר בזה?
להאמין בכל דברי החכמים שבכל דור ודור בכל הנושאים ההלכתיים וההשקפתיים?
בדברי חז"ל מוסרי תורה שבעל פה? (כך מפרשים חלק מהפרשנים במ"ח קניינים באבות)
מי כלול במושג חכם שיש להאמין בו?
האם צריך להאמין בצדיקותו ופרישותו ורוח קודשו וכדו'?
יחכימונו היודעים
וצ"ע מהו הגדר בזה?
להאמין בכל דברי החכמים שבכל דור ודור בכל הנושאים ההלכתיים וההשקפתיים?
בדברי חז"ל מוסרי תורה שבעל פה? (כך מפרשים חלק מהפרשנים במ"ח קניינים באבות)
מי כלול במושג חכם שיש להאמין בו?
האם צריך להאמין בצדיקותו ופרישותו ורוח קודשו וכדו'?
יחכימונו היודעים
